1

לפני עתירת אסיר (להלן: "המבקש") כנגד התנהלות שב"ס ונציבת שירות בתי הסוהר בדבר המשך החזקתו בהפרדה.

המבקש טוען בעתירתו כי מזה הוא מוחזק בהפרדה מבלי שניתנה החלטה מפורשת המורה על המשך החזקתו בדרך זו ובניגוד לידיעותיו על סכסוכים כלשהם בשלם הוא נאלץ להמשיך להיות מוחזק בהפרדה.

המשיבים בתגובתם טענו כי המדובר באסיר בטחוני השפוט לשני מאסרי עולם בלתי קצובים בגין הרשעתו בביצוע עבירות של גרימת מוות בכוונה (שני אישומים), קשירת קשר לגרימת מוות בכוונה, אימונים צבאיים ללא היתר והחזקת כלי ירייה ללא היתר. המבקש מוחזק בהפרדה החל מיום 22.7.21 אחר שהתקבלה החלטה מתאימה בעניינו על ידי הגורמים המקצועיים אצל המשיבים, כאשר החל מיום 3.12.21, מוחזק המבקש בהפרדה זוגית. ההחלטה אחרונה בדבר המשך החזקת המבקש בהפרדה זוגית התקבלה ביום 21.1.22 והיא בתוקף עד ליום 20.3.22, המשיבים טענו כי בבסיס ההחלטה, הצורך והחובה לשמור על בית הסוהר המעוגנת בפרק ב1 לפקודת בתי הסוהר (נוסח חדש), תשל"ב-1971 ובהתאם לסעיף 14 לפקודת הנציבות מספר 04.03.00 על פי העילות המפורטות בסעיף 19ב'(2) וסעיף 19ב'(4) לפקודה.

2

בנסיבות טענו המשיבים כי ההחלטה המורה על החזקת המבקש בהפרדה זוגית, מבוססת היטב וסבירה ואין הצדקה להתערב בה, כל זאת במובחן מטענת המבקש בעתירה כי הוא מוחזק בהפרדת יחיד.

אחר שעיינתי בכתבי הטענות ושמעתי את טענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין העתירה להידחות.

המבקש טוען כי הוא מוחזק בהפרדת יחיד בניגוד לדין משעה שלא נתנה החלטה בעניינו וככל שזו נתנה הרי שהיא שגויה ומנוגדת לדין.

טענה זו אינה מבוססת על דבר. ראשית, המבקש מוחזק בימים אלו בהפרדה זוגית, שנית ההחלטה על החזקתו בהפרדה מבוססת על מידע מודיעיני עדכני, כאשר גם אם אותו מידע לא הוביל לראיות אשר בגינן יוגש כתב אישום, אין בכך כדי לשלול הסתמכות על אותו מידע לצורך קבלת החלטה ביחס לאופן החזקתו של המבקש במאסר.

הסמכות לקבוע את האופן שבו יוחזק אסיר מסורה באופן בלעדי לגורמים המקצועיים אצל המשיבים, כאשר בית המשפט אינו בא להחליף את שיקול דעתם של אותם גורמים, אלא בוחן האם ההחלטה המנהלית סבירה. על המשיבים מוטלת האחריות לשמור על ביטחונם שלומם ובריאותם של האסירים המוחזקים במתקני הכליאה וכן על חייהם ובטחונם של סוהרים וגורמים מקצועיים.

בעניינו של המבקש, נמצא כי ניתן לשלבו בהפרדה זוגית עם אסיר נוסף, כאשר ברור וידוע כי על המשיבים מוטלת חובה לעשות כל מאמץ על מנת שהפרדת יחיד תהיה פתרון אחרון וככל שניתן להחזיק אסיר בתנאים אחרים, או אף בהפרדה זוגית, יש לעשות זאת, על מנת למנוע את הפגיעה באסיר בשל החזקתו בהפרדה מוחלטת.

לא מצאתי דופי בהתנהלות המשיבים ביחס לתנאי החזקתו של המבקש. הוא כמובן יובא בפני בית המשפט, ככל שתימשך החזקתו בתנאי הפרדה, במועד הקבועים בחוק ולעת עתה, לא מצאתי כי נפל פגם כלשהו המצדיק התערבות בית המשפט בהחלטות ביחס לתנאי החזקת המבקש.

אשר על כן, אני מורה על דחיית העתירה.

המזכירות תעביר את ההחלטה לב"כ המשיבים ולעותר בעצמו.

ניתן היום, ט"ו אדר א' תשפ"ב, 16 פברואר 2022, בהעדר הצדדים.

3