1

לפניי עתירת אסיר שעניינה החזרת ציוד. מדובר ברמקולים, מכשיר DVD ושעוני-יד, אשר נלקחו מן העותר במהלך חיפוש בתאו (בשנת 2019), ולא הושבו מאז.

המשיב מציין כי הציוד שבו מדובר אינו בא ברשימת הפריטים המותרים בהחזקה לפי הוראות הפקודה, ואינו מן הסוג הזמין לרכישה במרכז המכר (ראו פירוט בסעיף 9 לכתב התשובה). העותר מצדו אינו מבקש לחלוק על כך. ואמנם, הפסיקה התייחסה לא אחת לחפצים הנדונים - רמקולים למשל - והבהירה כי שירות בתי הסוהר שינה את המדיניות שהייתה נהוגה בעבר בעניין זה, זאת על-יסוד שיקולים ראויים וסבירים ובכללם שיקולי ביטחון (ראו למשל עת"א 16486-12-17 אדרי נ' שרות בתי הסוהר (11.2.2018); עת"א 56920-06-20 סעודי נ' שירות בתי הסוהר (28.7.2020); עת"א 58143-05-20 אינטייב נ' שירות בתי הסוהר (20.8.2020); עת"א 62720-02-19 מוסטפא נ' שירות בתי הסוהר (16.4.2019)).

2

העותר ממקד את טענותיו בכך שגם אם המדיניות שונתה - אין מקום להחילה למפרע. העותר מפנה להחלטות מסוימות שבהן הוחלט להשיב לידי אסירים ציוד שהוחזק על-ידם לתקופה ממושכת, באופן רציף ובהסכמת המשיב (ראו למשל עת"א 40688-03-20 קבלאן נ' שירות בתי הסוהר (16.6.2020), שם נפסק כי משעה שהוכח במסמכים כי הציוד הוחזק על-ידי העותר במשך שנים ארוכות - אף אם ההחזקה אינה על-פי הפקודות - הרי ש"בעתיקותה צדקתה"; ראו גם עת"א 65481-03-16 שמלצר נ' שירות בתי הסוהר (15.8.2016), שם נקבע כי על המשיב להחזיר לעותר רמקולים שנרכשו במרכז המכר והוחזקו ברשות במשך שנים ארוכות).

במקרה דנן, נחה דעתי כי אין לחרוג מן הפקודה ואין למצוא חוסר סבירות בהחלטתו של המשיב. יש להדגיש, כי לא הוצג כל מסמך שלפיו הציוד הנדון הגיע לתאו של העותר כדין או באישור של גורם מוסמך (אף לא הוסבר כיצד הוכנס הציוד); לא הובהר די הצורך, ובוודאי שלא הוכח, מהו פרק הזמן שבו הוחזק הציוד על-ידי העותר; ובפועל, העתירה הוגשה פרק זמן לא מבוטל לאחר שהציוד נלקח במהלך חיפוש, בבחינת "ניתוק הרצף". לכל אלה מתווספת ידיעה מודיעינית שהוצגה לעיוני, המבהירה את פשר החיפוש שבוצע ותומכת גם-היא במסקנה כי לא זה המקרה להורות על השבת ציוד אסור בהחזקה.

לאור כל האמור, ובשים לב לשיקולים של ביטחון בית הסוהר ושמירה על הסדר, השקיפות והשוויון, לא מצאתי מקום להתערבותי בהחלטת שב"ס. באפשרות העותר, בדומה לכלל האסירים, לרכוש ציוד מותר בהחזקה במרכז המכר, לרבות DVD ושעון יד.

אשר על כן, העתירה נדחית.

ניתן היום, ד' כסלו תשפ"א, 20 נובמבר 2020, בהעדר הצדדים.