1

לפני עתירת אסיר נגד ההחלטה המנהלית אשר דחתה את בקשתו לחופשה חריגה על מנת להשתתף באירוע ברית מילה לבנו.

נימוקי הבקשה :

העותר מציע כי מקום האירוע ושעת האירוע המדויקת יקבעו על ידי שב"ס מתוך 3 מקומות מוצעים, וההחלטה על מקום האירוע שיבחר המשיב תימסר לו בהתראה קצרה.

העותר הינו אסיר פלילי המרצה עונש מאסר של 22 שנה לאחר שהורשע בעבירות של הריגה והחזקת נשק שלא כדין. החל בריצוי מאסרו ביום 28/2/10. תאריך שחרורו הצפוי - 30/8/2026.

העותר מסווג בקטגוריה ב/1.

העותר טרם יצא לחופשות עד היום וזאת לאור המידע שנצבר בעניינו המצביע על מסוכנות גבוהה.

כתב התשובה :

2

גורמי המודיעין בשב"ס מצביעים על קיומו של מידע מודיעיני שלילי, חלקו עדכני ביותר, שעניינו מעורבות שלילית, מסוכנות כלפי אחר, מסוכנות כלפי העותר, סמים, סכסוכים ואמל"ח. עתירות שהגיש העותר נגד ההחלטות שלא לשלבו בסבב חופשות נדחו.

לאחרונה, בהחלטה מיום 22/12/15, נדחתה עתירתו של האסיר לשלבו בסבב חופשות (38901/09/15) וערעור שהוגש על ההחלטה לבית המשפט העליון נדחה.

משטרת ישראל גם היא מתנגדת ליציאת העותר לחופשה המבוקשת נוכח מידע המצביע על רמת מסוכנות גבוהה של העותר כלפי אחרים ומסוכנות מאחרים כלפי העותר. עמדה זו גובשה לאחר שנעשתה בדיקה עדכנית מול יחידת השטח. המידע המודיעיני הינו רציף ועדכני המצביע על מסוכנות.

בדיון שנערך במעמד הצדדים הוסיפה ב"כ העותר וטענה כי ברית המילה היא לבנו בכורו שבא לעולם אחרי 5 שנים של טיפולי פוריות. הציגה 3 מקומות מוצעים, שניים מהם בתי כנסת בעפולה ומקום אירועים נוסף במושב ברק ביישובי התענכ"ים. לדבריה, באירוע המתוכנן אמורים להשתתף כ - 20 איש. באירוע אמורים להשתתף גם ילדים.

במהלך הדיון הועלתה הצעה על ידי בית המשפט לבדוק אפשרות לכך שיתאפשר קיום האירוע בחצר בית הסוהר, בו מתקיימים לעיתים אירועים משפחתיים של אסירים, כולל טכסי נישואין. אולם, העותר דחה אפשרות זו בטענה שעיקר ההתנגדות היא של אשת העותר שלא תסכים לכך וכי התנאים אינם סטריליים ואידיאליים לאירוע ברית מילה.

ב"כ העותר הפנתה למס' החלטות בהן אושרה חופשה חריגה או חופשה בליווי על אף קיומו של מידע מודיעיני שלילי, ועל אף התנגדות גורמי מודיעין בשב"ס.

דיון :

ניתן למצוא בפסיקה החלטות רבות בהן נדחו עתירות על דחיית בקשה לחופשה חריגה כשם שניתן למצוא החלטות בהן התקבלו עתירות נגד החלטות כאלה.

ההחלטה בכל מקרה ומקרה הינה פרטנית ותלוית נסיבות של כל מקרה ומקרה.

אמנם הגישה לגבי חופשה חריגה שונה במידה מסוימת לעומת שילוב בסבב חופשות וניתן דגש לשיקולים המוניטריים, ועל כן יתכנו מקרים שבהם תדחה בקשת אסיר לשילובו בסבב חופשות ולמרות זאת תותר לו חופשה חריגה, ואולם, גם חופשה חריגה כמו חופשה רגילה איננה זכות מוקנית אלא פריבילגיה הניתנת לאסיר.

הסמכות להחליט בדבר חופשה חריגה הוקנתה לנציב בית הסוהר או מפקד המחוז לפי הענין - כרשות מנהלית.

3

"פקודת החופשות" - פקנ"צ 04.40.00 קובעת בפרק ח' - שעניינו חופשה מטעמים מיוחדים, בסעיף לח' 2 :

"נציב בתי הסוהר או מפקד המחוז, לפי הענין, על פי המלצת הגורמים המנויים בסעיף ט' בפרק ב' ולאחר אימות ובדיקת הטעם לחופשה המבוקשת, רשאי לאשר חופשה מטעמים מיוחדים..."

"הגורמים המנויים" שבסעיף ט', מפורטים, בין היתר, בסעיפי משנה :

"ה) המלצת מפקד בית הסוהר או סגנו לרבות התייחסות למידת הסכנה הנשקפת לציבור או לאסיר במידה ויצא לחופשה ולסיכוי שהאסיר לא יחזור מהחופשה להמשך ריצוי המאסר.

ו) חוות דעת חטיבת המודיעין בצירוף המלצת אח"מ/קמב"ס (אגף חקירות ומודיעין של משטרת ישאל וקצין מודיעין בתי הסוהר, בהתאמה)".

אם כן, יציאתו של אסיר לחופשה, כולל חופשה חריגה, נתון לשיקול דעתם של הגורמים המוסמכים.

החלטה כאמור צריכה להתקבל, בין היתר, תוך איזון עניינו של האסיר ביציאה לחופשה, לבין האינטרס של ההגנה על שלום הציבור וביטחונו. משטרת ישראל היא האמונה על קיומו של הסדר הציבורי וביטחון הנפש והרכוש (סעיף 3 לפקודת המשטרה [נוסח חדש] תשל"א - 1971) ובכלל זה, על הבטחת שלום הציבור מפני אסירים בחופשה (ראה רע"ב 6253/15 רועי הררי נ' מ"י, החלטת השופט מלצר מיום 14/1/16).

לעניין חשיבותו של השיקול בדבר הבטחת שלום הציבור לעניין יציאת אסיר לחופשה ראה גם רע"ב 3630/04 מקסימוב נ' שב"ס.

על כן, החלטתו של הנציב או מפקד המחוז המבסס את החלטתו על סמך המלצת הגורמים המוסמכים הינה סבירה ומידתית ומהווה טעם כבד משקל ורציני המצדיק שלילת החופשה ומשום כך בית המשפט לא יתערב בה (ראה גם רע"ב 7472/00 וכן רע"ב 7877/10 יובל אביגדור נ' שב"ס, החלטת כב' השופט דנציגר).

בהחלטת בית המשפט העליון מיום 12/1/16 בתיק רע"ב 130/16 נקבע, בין היתר :

"אעיר כי המבקש אמנם מנסה לצייר תמונה לפיה בקשתו האחרונה לצאת לחופשות נדחתה על ידי המשיבים, אך בשל החשש לפגיעה בו מצד משפחת המנוח, אך כאמור לעיל, בית משפט קמא גם עמד על כך שמחוות הדעת שהגישו המשיבים עולה כי יש חשש שהמבקש עצמו יפגע בעבריינים המסוכסכים עמו וכי נשקפת מהמבקש 'מסוכנות שלו כלפי אחרים'".

4

המשקל שיש לתת לשיקול האישי של האסיר בבקשתו לחופשה מיוחדת, כאשר מדובר באסיר המרצה עונש מאסר ממושך בגין עבירה חמורה, אך התנהלותו בכלא הינה תקינה, שונה בתכלית מהמשקל שיש ליתן לשיקול האישי של האסיר אשר בנוסף לעובדה שהוא מרצה עונש מאסר ממושך בגין עבירה חמורה, התנהגותו בכלא הינה שלילית באופן מתמשך ועם מיידעים חמורים.

התעלמות מהתנהלותו של אסיר בתוך כותלי בית הכלא, גם במקרה שמדובר בחופשה חריגה, עלולה לגרום לשיבוש חמור ביכולת השליטה של שב"ס, הממונה על פי החוק על כליאתם של האסירים ועל הבטחת מתקני הכליאה, הסדר והמשמעת בתוך כותלי בית הכלא כלפי כלל האסירים.

התנגדות המשיבים להתיר חופשה איננה נסמכת אך ורק על סוג העבירה, טיבה ונסיבותיה וכן הסיווג לקטגוריה ב/1 (המחייבת קבלת עמדת משטרת ישראל וגורמי המודיעין), אלא משום התנהלות שלילית אינטנסיבית ומתמשכת של האסיר בתוך כתלי הכלא. קיים מידע שלילי, חמור ומגוון. בנוסף לכך, קיים מידע שלילי חדש נוסף שהתקבל בעניינו של העותר לאחר הדיון וההחלטה בעתירה האחרונה שדחתה את בקשתו לחופשות.

עיינתי בחוות הדעת הסודית של משטרת ישראל הכוללת הערכה לגבי המסוכנות והמצביעה על החששות של משטרת ישראל, בין היתר, בהתחשב ביתרת המאסר הארוכה וכן בתוכן המיידעים כולל המידע האחרון.

המידע האחרון בעניינו מפורט בידיעה מס' 2054240.

הביקורת השיפוטית המופעלת על החלטות הנוגעות לחופשות אסירים מתמקדת בבחינת חוקיות וסבירות הפעלת שיקול דעתם של הגורמים המוסמכים, כאשר בית המשפט אינו מחליף את שיקול הדעת המקצועי הנתון לרשויות הרלוונטיות (רע"ב 7482/15 עודאי מסארווה נ' מ"י, רע"ב 3253/13 מונדר נ' מ"י, רע"ב 4211/13 סלמאן נ' שב"ס ורע"ב 3798/13 פלוני נ' מ"י).

חצר בית הסוהר אמנם איננו המקום האידיאלי והמועדף לשמחות ואירועים ויש בה לפגום במידה מסוימת בשמחת המשתתפים אולם, עדיין יכולה היתה לתת מענה מסוים, אלא שהעותר וב"כ הודיעו על התנגדותם לכך.

כיוון שכך ומאחר והחלטת המשיב עומדת במבחני החוקיות והסבירות, אני מורה על דחיית העתירה.

5

ניתנה היום, כ"ד שבט תשע"ו, 03 פברואר 2016, בהעדר הצדדים.