1

לפני כב' השופטת ורדה מרוז - סג"נ

#2#>

נוכחים:

העותר בעצמו

ב"כ העותר עו"ד אמיר סלע - סניגוריה ציבורית

ב"כ המשיב עו"ד כנרת צימרמן ועו"ד אורנה רז

[פרוטוקול הושמט]

החלטה

עניינה של עתירה זו הוא שילוב העותר בחופשות לאחר שבקשתו סורבה, כך על פי כתב התשובה בשל אי הסדרת תשלום הפיצוי לנפגעת.

מדובר בעותר שמרצה תקופת מאסר בת 12 שנים בגין בעילת קטינה מתחת לגיל 16 בכוח, וכן מעשה סדום.

העותר מרצה מאסר החל מיוני 2005.

ב"כ העותר טוען, ובצדק, כי אי תשלום פיצוי אינו מקים עילה, למצער לא על פי חוק אף לא על פי הפקודה לשלילת חופשות.

2

לעניין זה הפנה ב"כ העותר לבג"ץ 6833/18 סוידאן אמירה נ' שב"ס שם העלה השופט רובינשטיין את השאלה על שום מה לא תימנע חופשה מאסיר שאינו משלם פיצוי והדבר ביכולתו. עם זאת, אין באמרת ביהמ"ש משום הלכה מחייבת אלא אמרה שיש לתת עליה את הדעת.

בעת"א 23009-02-14 קבע השופט טל כי הלכה פסוקה היא שלא ניתן להתנות יציאה לחופשות בתשלום פיצוי.

העולה מהאמור לעיל הוא כי על אף המגמה המסתמנת לכרוך תשלום פיצויים במסגרת השיקולים למתן חופשה לאסיר הרי שנכון לעת הזו הדבר לא הוסדר בחקיקה וחבל שכך.

זאת ועוד, בחינת הסוגיה שמונחת בפניי להכרעה מלמדת כי העותר נקט צעדים למילוי חובתו ואף שילם סכום של כ 11,000 ₪ וכן הוא פועל בימים אלו להשלמת התשלום במסגרת הסדר.

לפיכך, אין באי תשלום יתרת הפיצוי כדי עילה לחסום את דרכו של העותר לחופשות ובכפוף לכך שהוא עומד ביתר התנאים אני מורה להוציאו לחופשה.

ניתנה והודעה היום כ"ד אלול תשע"ה, 08/09/2015 במעמד הנוכחים.