1

לפני עתירת אסיר (להלן: "המבקש") להורות למשיבים לבטל את סיווגו כאסיר ביטחוני ובהתאם להעבירו לאגף מתאים, לחילופין להגדיר אותו כאסיר ללא שייכות ארגונית ולכלוא אותו בנפרד מיתר האסירים הבטחוניים באגף פלילי, לחילופין להסיר את כל המגבלות אשר הוטלו על העותר כפועל יוצא מסיווגו.

העותר באמצעות בא כוחו טוען כי ההחלטה בדבר סיווג המבקש, אזרח ישראל תושב עכו, כאסיר בטחוני, שגויה מיסודה. ב"כ העותר טען נסיבותיו של המבקש אינן מקיימות את המטרה שלשמה מופרדים אסירים בטחוניים מיתר האסירים, כי מעורבות המבקש באירוע המיוחס לו בכתב האישום שהוגש נגדו יחד עם אחרים, אינה מתוך מניע גזעני, לא נטען כלפיו והוא לא נחשד בפגיעה במדינה והוא כלל אינו משתייך לארגון טרור. בנסיבות טען ב"כ העותר כי ההחלטה סותרת את הוראות פקודת הנציבות 04.05.00 בדבר "תהליך הגדרת אסיר בטחוני". בקשותיו של העותר אל המשיבים באמצעות בא כוחו, נדחו על כלל החלופות שהוצעו.

2

אשר לבקשה לכלוא את המבקש באגף פלילי, טען ב"כ המבקש כי המבקש עומד בקריטריונים המאפשרים זאת שכן כליאתו בנפרד מיתר האסירים הבטחוניים לא תפגע בבטחון המדינה, המדובר באדם צעיר ונורמטיבי שזוהי הסתבכותו הראשונה עם החוק. כל מעורבותו באירוע הסתכמה בוונדליזם חד פעמי כאשר גם מן העבירות המיוחסות לו ניתן להתרשם ממעורבות צנועה ביותר אשר מסתכמת בעבירה אחת בלבד שמעידה על מניע גזעני לכאורה. זאת ועוד נטען כי תנאי המחייה באגף בטחוני קשים בהרבה וזה כשלעצמו עונש, מה גם שהמבקש מלין על כך שהאגף אינו מנוהל על ידי גורמי שב"ס אלא על ידי אסירים מטעם הארגון שאליו שייכים האסירים ועניין זה גורם לו עוול, משעה שאינו משוייך לארגון והוא סובל מכך. ב"כ המבקש הפנה למקרים אחרים בהם לטענתו, הועברו האסירים שסווגו כבטחוניים לאגפים פליליים וטען כי אין מקום להבחין בין מרשו לבין אותם מקרים.

המשיבים טענו בתגובתם כי סיווג המבקש כאסיר בטחוני נעשה כדין, פניותיו של המבקש נבחנו עניינית ונמצא כי אין מקום להפרידו מיתר האסירים הבטחוניים. פקודת הנציבות בדבר "תהליך הגדרת אסיר בטחוני" נועדה בין היתר לאפשר ניהול תקין של מתקני הכליאה, שמירה על הסדר והביטחון בהתחשב במאפיינים הייחודיים של אוכלוסייה זו של אסירים, כאשר בנסיבות כאן, יוחסו למבקש בכתב האישום עבירות שעל פי טיבן ונסיבותיהן, הן עבירות ביטחוניות או עבירות ביטחוניות מובהקות כהגדרתן בנספח ב' לפקודת הנציבות המוזכרת לעיל.

המשיבים טענו כי סיווג המבקש בוצע על ידי הגורמים המקצועיים אצלם על יסוד מידע מודיעיני וחוות דעת מקצועיות לעניין זה, כך בין היתר לאור העובדה כי יוחסו למבקש עבירות של התפרעות שסופה נזק ממניע של גזענות, הסגת גבול כדי לעבור עבירה ממניע של גזענות, התפרצות לבניין בנסיבות מחמירות ממניע של גזענות ועוד. הסמכות לסיווג אסירים, טענו המשיבים, היא סמכות מקצועית מהותית המסורה לגורמים המקצועיים אצל המשיבים ובית המשפט, כאשר מבקר החלטות בעין אלו, אינו מחליף את שיקול הדעת של הגורמים במקצועיים בשיקול דעתו, אלא בוחן את סבירות ההחלטה.

ב"כ המשיבים הפנה במסגרת הדיון בעתירה לחוות הדעת שהוגשה על ידי השב"כ אשר לדבריו מדברת בעד עצמה ביחס לסיווגו כאסיר בטחוני. בנוסף הגיש ב"כ המשיבים פסיקה (ראו רע"ב 7420/21 איברהים מחאמיד נ' שירות בתי הסוהר (ניתן ביום 28.11.21)).

אשר על כן, טענו המשיבים כי סיווג המבקש כאסיר בטחוני, סביר, ראוי ומנומק ולפיכך אין הצדקה להתערב בכך.

אחר שעיינתי בכתבי הטענות ובמסמכים, שמעתי את הצדדים ובחנתי את הטענות, מצאתי כי דין העתירה להידחות מן הנימוקים שיפורטו.

ראש וראשון אציין כי לא מצאתי פגם בהחלטה בדבר סיווג המבקש כאסיר בטחוני.

ההחלטה מבוססת על סעיף 3ב לפקודת הנציבות "סיווג אסירים ביטחוניים" כאשר אין מחלוקת כי יוחסו למבקש בכתב האישום עבירות הנובעות ממניע גזעני. החלטה זו גם נשענת על חוות דעת מקצועית ולפיה יש לסווג את המבקש כאסיר בטחוני.

3

אשר לעתירה החלופית בדבר ביטול ההגבלות המוטלות על המבקש כתוצאה מן הסיווג, או החזקתו בנפרד מן האסירים הבטחוניים או באגף פלילי, גם בהחלטות בעניינים אלו, איני מוצאת להתערב. ככלל, המשיבים מחזיקים אסירים בטחוניים בנפרד מאסירים אחרים ומשעה שסווג המבקש כאסיר בטחוני, הוא אינו שונה מיתר האסירים הבטחוניים, וודאי לא מאחרים שאינם בעלי שיוך ארגוני ואף לא מאסירים בטחוניים ישראלים אשר מוחזקים גם הם באגפים בטחוניים. בקשותיו של המבקש להחזיקו בנפרד נבחנו ונדחו ואף אנוכי לא מצאתי בטענותיו כפי שהועלו בעתירה ובדיון בפניי, משום נימוק המצדיק החרגתו מן הכלל. מכאן, גם החלטה זו סבירה ואינה מצדיקה התערבות.

בשולי הדברים יצויין כי ככל שלמבקש טענות כנגד תנאי החזקתו או האופן שבו מתנהל האגף, הוא רשאי לפנות בנושא בתלונות מתאימות בהתאם לזכויותיו והדבר ייבחן, אולם אין בכך כדי להוביל למסקנה כי יש להוציאו מן האגף הבטחוני.

לאור האמור, במצב הדברים הנתון בפניי, לא מצאתי דופי בהחלטות המשיבים בעניין סיווג המבקש כאסיר בטחוני ובדבר החזקתו באגף בטחוני ועל כן אני מורה על דחיית העתירה.

פסק הדין יועבר לב"כ הצדדים ולעותר בעצמו.

ניתן היום, ג' טבת תשפ"ב, 07 דצמבר 2021, בהעדר הצדדים.