1

עתירה כנגד החלטת ועדת השחרורים בכלא צלמון מיום 26.6.17 בראשות כב' סה"נ ז. סלאח וחברי הועדה אסתר חיות , יחיאל שטרית ונציגת שב"ס ר/כ חגית בראל, שחתה את בקשת העותר לשחרור מוקדם.

כבוד השופט ג'ורג' אזולאי

זהו מאסרו השלישי של העותר, אשר נדון לשלוש שנות מאסר בפועל ופיצוי למתלונן, בשל ביצוע עבירות של סיוע לשוד בנסיבות מחמירות וקשירת קשר לפשע.

הדיונים בפני ועדת השחרורים

2

בתאריך 2/2/2017, ביקש העותר לדחות מועד הדיון כדי לאפשר הגשת תכנית רש"א.

בתאריך 16/2/2017, ביקש העותר לדחות מועד הדיון כדי להסדיר תשלום הפיצוי למתלונן.

בתאריך 30/3/2017, לאחר שהוכנה תכנית רש"א ולאחר שהחל העותר לשלם חלק מהפיצוי בהתאם להסדר הפריסה, החליטה ועדת השחרורים לדחות בקשתו של העותר לשחרור מוקדם. לטעמה, העותר "אינו מבין לעומק את חומרת מעשיו והשלכות מעשיו על סביבתו ומתקשה לקחת אחריות מלאה, הוא ממזער דפוסי עבריינות וזקוק לתהליך מעמיק אינטנסיבי". עוד הטעימה כי המידע המודיעיני מצביע על התנהגות עבריינית וכי הופסקו חופשותיו בשל כך. לבסוף ציינה: "היה והאסיר יעמיק בתהליך הטיפולי באופן מוצלח, ניתן יהיה לשוב ולדון בעניינו".

על החלטה זו לא הוגשה עתירה.

בתאריך 26/6/2017 התקיים דיון חוזר על פי בקשת העותר, שם החליטה הועדה לדחות בקשתו, מאחר ולא שוכנעה כי עבר הליך טיפולי נוסף המצדיק שינוי ההחלטה הקודמת.

על החלטה זו הוגשה עתירה מטעם העותר, הלא היא העתירה שלפנינו.

טענות הצדדים

ב"כ העותר, עו"ד נגר, טען כי החלטת הועדה "גובלת בחוסר סבירות קיצונית".

לטענתו, דברים שנאמרו שלא לפרוטוקול ע"י יו"ר הועדה בעניין הליכי הטיפול בכלא מחייבים ביטול החלטת הוועדה החזרת הדיון בפי הרכב שונה. כן טען כי העותר זכאי לטיפול מחוץ לכלא, כהמלצת רש"א.

ב"כ המשיבה טענה כי העותר סרב להמשיך בטיפול ועל כן לא העמיק בהליך הטיפולי -כדרישת הועדה- וכי השינוי היחיד שחל הוא אי עמידתו בהסדר פריסת תשלום הפיצוי וכי הסדר זה בוטל. היא סמכה ידיה על נימוקי הוועדה.

דיון

לאחר שעיינו במסמכים שהוגשו, כולל פרוטוקולי הדיונים, חוות דעת גורמי טיפול וכתבי טענות, ולאחר ששמענו את טענות הצדדים בפנינו, לא מצאנו מקום להתערב בהחלטתה של ועדת השחרורים.

זהו מאסרו השלישי של העותר אשר זכה בעבר לשחרור מוקדם, לא הפיק לקחים מהעבר וחזר לסורו.

במהלך מאסרו הנוכחי גורמי הטיפול התרשמו כי העותר אינו מפיק תועלת ממשית מהטיפול. הידיעות המודיעיניות רק איששו התרשמות זו של גורמי הטיפול. אף על פי כן, המליצה רש"א לשחררו שחרור מוקדם במסגרת תכנית שספק אם תתאים לצרכיו.

ועדת השחרורים דחתה בתאריך 30/3/2017 את בקשתו לשחרור מוקדם. לא הוגשה עתירה על החלטה זו ואין לבדוק סבירות נימוקיה. למעלה מן הצורך נוסיף רק שהתוצאה אליה הגיעה, סבירה היא ומקובלת עלינו.

3

הטענות אשר הועלו ע"י ב"כ העותר ופורטו בס' 14 לעתירה, אינן מובנות. אם הכוונה היא בקשה לפסלות, אזי עליו היה להגיש כבר באותו יום או בסמוך לכך בקשה לפסלות, מכל מקום ערכאה זו אינה מוסמכת לדון בענין זה. אם הכוונה היא לדעתו של יו"ר הועדה באשר ליעילות הליכי הטיפול בכלא, דעתו האישית (אם בכלל הובעה) אינה רלוונטית. הרי הנסיבות של המקרה הן הרלוונטיות, והנימוקים של הועדה הם הרלוונטים לענייננו.

מאז ההחלטה מחודש מרס, לא מצאנו שינוי או טיפול נוסף ומעמיק, המצדיקים שחרורו המוקדם.

סוף דבר, לא מצאתי כי החלטת הועדה חרגה ממתחם הסבירות.

אמליץ על כן לחבריי לדחות את העתירה.

כבוד השופט יונתן אברהם - אב"ד

אני מסכים.

כבוד השופט יוסף בן חמו

אני מסכים.

סוף דבר

כאמור בחוות דעתו של כב' הש' אזולאי, הוחלט פה אחד לדחות את העתירה.

4

המזכירות תמציא העתק פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, ט"ו אב תשע"ז, 07 אוגוסט 2017, בהעדר הצדדים.