1

הרקע לעתירות וטענות הצדדים בתמצית:

בפני עתירת אסיר שהגיש העותר נגד החלטת המשיב, אשר דחה את בקשתו של העותר לשילובו בסבב חופשות, זאת בשל ריבוי מידעים שליליים לצד העדר השתלבות העותר במסגרות טיפוליות מתאימות.

העותר מרצה מאסר של 18 חודשים בגין עבירות של סחר בסמים מסוג חשיש לסוכן משטרתי וכן בגין נהיגה ללא רישיון בקטנוע.

2

העותר טוען כי הינו ללא עבירות משמעת במהלך ריצוי מאסרו ומשולב באגף נס. נטען כי בעניינו של העותר התקבלה החלטה מנהלית בדבר סיווגו על סמך שיקולים שנשקלו על ידי המשיב. נטען כי העותר נבדק ונקבע שאינו צריך טיפול בתחום הסמים והוא הועבר לאגף נקי מסמים. באגף נס ממשיך בטיפול שהחל באגף הקודם ומשולב בחינוך. באשר למידעים השליליים בעניינו טוען העותר כי לפני כ-4 חודשים עת שהה באגף הקודם נתפסו פעמיים בתא כשהוא יחד עם עוד 8 אסירים אלכוהול וסמים. נטען כי לאחר חודש הועבר העותר לאגף נס ולא נשפט על כך. נטען כי עצם מעברו לאגף נס מבטא את דעת הרשות המנהלית לגבי העותר, זאת גם על פי הנוהל של שב"ס העוסק באבחון אסירים שאינם משתמשים בסמים ומיונם לאגפים נקיים מסמים. נטען כי באגף נס שוהים אסירים נקיים מסמים בלבד וקיימות באגף פעולות ניהול וטיפול ייחודיות ומשופרות. נטען כי בדרך כלל אסירים השפוטים בגין עבירות סחר בסמים לא יועברו לאגף נקי מסמים, אלא במקרים חריגים בלבד המפורטים בנוהל הנ"ל. נטען כי העותר מרצה מאסר ראשון, אינו מעורב בסמים במשך שלושה חודשים לפחות ותפקודו תקין. על כן, נטען כי שיש לאפשר לו לצאת לחופשות והדבר ישמש כתמריץ ועידוד להתנהגותו החיובית.

המשיב טען כי זהו מאסרו השלישי של העותר. בעברו שני מאסרים קודמים, אחד בעבודות שירות והשני מאחורי סורג ובריח בשנת 2013. העותר מסווג לקטגוריה ב/1. בקשתו ליציאה לחופשה נבחנה על ידי הגורם המוסמך ונדחתה בשל חמ"ן שלילי ועדכני בעניינו ועמדת גורמי הטיפול. כמו כן, המשטרה מתנגדת ליציאתו לחופשה. נטען כי המשיב פעל בהתאם לפקודת 04.40.00 העוסקת בחופשות אסירים. המשיב הגיש לביהמ"ש מידע סודי של משטרת ישראל, כאשר פרפרזה הועברה לעיון העותר. נטען כי מעמדת המשטרה עולה כי בעניינו של העותר קיים מידע שלילי ורלוונטי ומדובר בעותר אשר ממשיך לעסוק בפעילות פלילית אף בהיותו מוחזק מאחורי סורג ובריח ומתן חופשה תהווה עבורו קרקע לקידום פעילותו הפלילית. נטען כי מדובר בעותר שיש לו קשרים משפחתיים עם עבריינים בכירים הידועים למשטרה בפעילותם וביכולותיהם. כן הוגש מידע סודי משב"ס ממנו עולה כי קיים מידע מודיעיני שלילי ועדכני המצביע על כוונות שליליות, החזקת חפץ אסור ומעורבות שלילית. מכאן ההתנגדות ליציאתו לחופשה. המשיב טוען כי בעמדת גורמי הטיפול של כלא כרמל צוין כי מדובר בעותר בעל רקע של שימוש בסמים ממכרים וקיימת נזקקות לטיפול בתחום התמכרויות, אך העותר שולל נזקקות זו ואינו תופס עצמו כמכור. נטען כי ללא טיפול רמת מסוכנותו בחופשה גבוהה ולכן לא מומלץ לחופשה. נטען כי חוות דעת נרקולוגית מתייחסת רק להיבט הרפואי ולא לדפוסי אישיותו ולטיפול הסוציאלי. נטען כי לאור האמור, החלטת המשיב הינה סבירה ולא נפל בה פגם המצדיק התערבות. באשר לשילובו באגף נס נטען כי יש שיקולים מערכתיים לשיבוץ אסירים באגפים אלו ואחרים ויש אסירים היוצאים מאגף נקי מסמים לטיפולים בתחום התמכרות.

3

יצוין כי לאור טענת ב"כ העותר שהועלתה במהלך הדיון, כי לעותר שלושה בני דודים הנושאים את אותו השם וכי ב"כ המשיב ציינה מאסר שאינו מיוחס לעותר, הורה ביהמ"ש למשיב לבדוק שוב אם לא נפלה טעות בייחוס טענות לאסיר זה, אשר ייתכן שהן קשורות לקרוב משפחה אחר. המשיב הגיש הודעה משלימה ובה נכתב כי משטרת ישראל ערכה בדיקה מול גורמי המודיעין ומצאה כי עסקינן בעותר ולא באחר. כן נכתב כי מודיעין שב"ס התייחס לטענות וקבע כי חוות הדעת שהוגשה לביהמ"ש מתייחסת לעותר ולא לאסיר אחר ולכן התנגדות המודיעין בעינה עומדת. הובהר כי כאשר נכתב מידע אודות אובייקט, יחידת המודיעין מבצעת בדיקה דקדקנית אודותיו בטרם מזהה אותו וכך נעשה גם בעת ביצוע וכתיבת המידע שצורף לעמדה. כן צוין כי מדובר בסקירה שנכתבה ובה תמונות המדברות בעד עצמן ואין ספק שהסקירה משויכת לעותר. המשיב הבהיר בהודעה המשלימה כי במסגרת בימ"ש לנוער נדון העותר ל-3 חודשי מאסר בדרך של עבודות שירות בגין ביצוע עבירה של פציעה בנסיבות מחמירות. כן הובהר כי בשנת 2013 החל העותר בריצוי עבודות שירות, אך בשל תפקודו הלקוי הוחלט על הפסקה מנהלית והמשך ריצוי המאסר במתקן כליאה. לכן מדובר במאסר שני של העותר, כאשר את המאסר הראשון ריצה בחלקו בדרך של עבודות שירות ובהמשך במתקן כליאה.

דיון והכרעה:

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ועיינתי במסמכים שהוגשו לעיוני הגעתי למסקנה כי נכון לעת הזו אין מקום להתערב בהחלטת המשיב שכן לא נפל בה פגם המצדיק התערבות.

פקודת הנציבות העוסקת בחופשות אסירים (פקודה 04.40.00) קובעת כי חופשה אינה זכות מוקנית, אלא טובת הנאה הנתונה לשיקול דעתו של המשיב [סעיף א2 לפקודה; ראו גם: רע"ב 3851/14 אבו עינם נ' שב"ס (30.05.2014)].בהתאם לפקודה 04.40.00, בעת שקילת בקשה לאישור חופשה על המשיב להביא בחשבון גם את מידת הסכנה הנשקפת לציבור או האסיר במהלך החופשה. על כן, יש לקבל את עמדת הגורמים הרלוונטיים בטרם מתן החלטה.

בעניינו של העותר קיים חמ"ן שלילי ועדכני וכן התנגדות הגורמים המטפלים. מהמידע שהוגש לעיוני עולה כי מדובר בעותר אשר ממשיך לעסוק בפעילות פלילית אף בהיותו מוחזק מאחורי סורג ובריח. כמו כן, לעותר קשרים משפחתיים עם עבריינים בכירים והוגש מידע סודי ממנו עולה מידע מודיעיני שלילי ועדכני המצביע על כוונות שליליות ומעורבות שלילית. גם עמדת גורמי הטיפול שלילית באשר מדובר בעותר בעל רקע של שימוש בסמים ממכרים וקיימת נזקקות לטיפול בתחום התמכרויות, אך העותר שולל נזקקות זו ואינו תופס עצמו כמכור. לכן, ללא טיפול מתאים, מסוכנותו נותרת בעינה.

בנסיבות אלה, לאחר שעיינתי במידע שהוגש לעיוני ולאור חמ"ן שלילי שהוצג בפני והתנגדות גורמי הטיפול, לא מצאתי מקום להתערב בהחלטת המשיב לעניין אי הוצאתו של העותר לחופשות, החלטה שבשלב זה הינה סבירה ומושתתת על שיקולים רלוונטיים.

אשר על כן, לאור המפורט לעיל, לא מצאתי מקום להתערב בהחלטת המשיב. העתירה נדחית.

המזכירות תעביר עותק לב"כ הצדדים ולעותר באמצעות שב"ס.