1

1.          העותר מרצה 32 שנות מאסר בגין רצח ועבירות אחרות ובעתירה שכתב בעצמו הוא ביקש להקל פעם נוספת בתנאי חופשותיו הרבות בהן התנהג ללא בעיות ומהן חזר ללא בעיות בכך שהמשיב ימיר את תנאי הערב הצמוד, היא אשתו שבביתם הוא מבלה את חופשותיו, לרבות החל משעה 18:00 עד 06:00, בתנאי ערב חותם על מנת לאפשר לה לעבוד ולפרנס את משפחתו.

2.         בכתב התשובה התנגד המשיב לבקשה הנ"ל וטען שנוכח יתרת מאסרו הארוכה עד לשחרורו ממאסר מלא נדרש פיקוח על תנועותיו, גם מבלי להתעלם מנתוניו החיוביים, והוא היותו מלווה בערב צמוד.

3.         בפתח הדיון בפני טענה ב"כ העותר, שלא כתבה את העתירה, כאמור, כי הסרת התנאי המבוקשת בעתירה שבכתב נחוצה על מנת שהעותר יוכל להשתלב באגף השיקום הפרטני, שכן רק תנאי זה מסכל את שילובו באותו אגף.

2

4.         ב"כ המשיב טען בכתב התשובה כי בעתירה שהוגשה ע"י העותר בעצמו לא התבקש הסרת התנאי נושא העתירה כדי שהעותר ישתלב באגף הפרטני.

            לטענתו, ההחלטה המנהלית שאותה תוקף העותר בעתירה שהגיש בעצמו, אשר נינתה ע"י ועדת הקטגוריות, אינה מתייחסת למטרת השתלבות העותר באגף השיקום ועל העותר להגיש בקשה חדשה המתייחסת במפורש למטרה הנ"ל והיא תיבחן.

5.         לאחר שעיינתי בעתירה שהגיש העותר בעצמו, בכתב התשובה ושמעתי טיעוני ב"כ הצדדים, הגעתי למסקנה שעל העותר בעצמו או באמצעות באת כוחו להגיש בקשה מפורטת ומנומקת להסרת תנאי הערב הצמוד על מנת שיוכל להשתלב בשיקום הפרטני על מנת שתתקבל החלטה מנהלית רלוונטית.

6.         לאור האמור לעיל, אני דוחה את העתירה כפי שהגיש העותר בעצמו.

ניתן היום, יח' כסלו תשפ"ב (22 נובמבר 2021) במעמד ב"כ הצדדים.