1

נוכחים:

ב"כ העותר עו"ד שרה טל

ב"כ המשיב 1 עו"ד רותם טובול

[פרוטוקול הושמט]

פסק דין

המשיב מרצה עונש מאסר שני למשך שנתיים בגין הרשעתו בעבירות של סיוע לחבלה חמורה בנסיבות מחמירות ושיבוש מהלכי משפט בנסיבות המתוארות ברישא החלטת הוועדה נושא העתירה והעותר מלין על שחרורו של המשיב על תנאי, בתנאי תוכנית שיקומית של רש"א, מיום 23.7.15.

העותר טוען בכתב העתירה ובטיעוני באת-כוחו בפניי, כי שגתה הוועדה כאשר שחררה את המשיב על תנאי למרות שלא עבר במהלך מאסרו הליך טיפולי בבעיית האלימות ממנה הוא סובל, כפי שהוכיח באירוע נושא מאסרו, לא נתנה דעתה על העובדה שהמשיב לא יוצא לחופשות ולא התייחסה במידה הראויה לחוות הדעת השליליות של גורמי הטיפול החל מתחילת מאסרו של המשיב.

2

ב"כ המשיב תומכת בהחלטת הוועדה נושא העתירה, וטוענת כי המשיב מסכים להארכת תקופת התנאי למשך 4 חודשים מעבר לתקופת הרישיון, ולצורך כך נקבעה ישיבת מעקב בפני הוועדה סמוך לפקיעת תקופת הרישיון על מנת שרש"א תבקש להאריך את משך התקופה ב-4 חודשים והמשיב יסכים לבקשה זו.

עיון בהחלטת הוועדה נושא העתירה מעלה כי לא התעלמה מהתנהגותו של המשיב נושא מאסרו, אך ייחסה חשיבות להשתתפותו של המשיב בקבוצות טיפוליות, לרבות בפרויקט מהו"ת במהלך החודשים, כאשר המשיב היה דומיננטי, שיתף פעולה והתרשמות גורמי הטיפול הייתה שהוא נמצא בתחילת דרכו לשינוי עמוק ומהותי.

בפני הוועדה הוצגו מידעים חסויים, לרבות מידעים מהזמן האחרון יחסית, אך הוועדה, שעיינה במידעים והורתה על חסיונם, לא התייחסה אליהם בהחלטתה נושא העתירה.

הוועדה נתנה דעתה לתוכנית השיקומית של רש"א שכוללת מקום עבודה ומענה טיפולי מסוים למשיב, אך קבעה כי אין בכך כדי לתת מענה הולם לבעיית האלימות ממנה סובל המשיב, וב"כ המשיב טענה בפנינו כי רש"א עיבתה את התוכנית השיקומית במובן זה שהיא תכלול גם הליך טיפולי בבעיית האלימות.

כאמור, הוועדה לא התעלמה מבעיית האלימות ממנה סובל המשיב. אך לא נתנה דעתה במידה הראויה לעמדת גורמי הטיפול, לרבות זו מיום 19.7.15 לפיה אמנם המשיב מבין את חומרת בעיית האלימות ממנה הוא סובל וקיבל כלים ולומד להיות איתה, אך בשל יתרת מאסרו ותיעדוף טיפולי הוא לא שולב בקבוצת אלימות שנפתחה במהלך חודש 2/15.

דו"ח גורמי טיפול קודם שהוצג בפני הוועדה מיום 30.12.14, נכתב כי גורמי הטיפול התרשמו שהמשיב נמצא בתחילת דרכו העבריינית, הוא בעל סף תסכול נמוך ומבטא עמדות השלכתיות באשר לאחריות מעשיו על הסובבים אותו.

גם אם המשיב עבר קבוצה טיפולית כדי לטפל בבעיית קשב וריכוז ממנה הוא סובל, אין בכך כדי להוות את ה טיפול הנחוץ על מנת להפיג את מסוכנותו בכל הקשור לבעיית האלימות ממנה הוא סובל.

3

לאמור לעיל, מצטרף האמור במידעים החסויים שהוצגו בפני הוועדה ובפנינו, אשר גרמו וגורמים להתנגדות משטרת ישראל ליציאת המשיב לחופשות, דבר שמונע בחינת התנהגותו של המשיב לטווח קצר מחוץ לכותלי בית הסוהר ומהווים גורם להתנגדות משטרת ישראל לשחרורו המוקדם של המשיב.

יש במידעים החסויים כדי לבסס את החשש לשלומם של אחרים באם ישוחרר המשיב על תנאי, לאור פעילותו במהלך מאסרו והשיוך שלו לארגון פשיעה.

לאור כל האמור לעיל, החלטת הוועדה נושא העתירה איננה לוקחת בחשבון את כל השיקולים הראויים לצורך שחרורו המוקדם של המשיב, ומשכך היא מצדיקה התערבות ערכאה שיפוטית.

אנו מקבלים את העתירה ומורים על ביטול החלטת הוועדה מיום 23.7.15 לשחרר את המשיב על תנאי.