1

נוכחים:

העותר ובאת כוחו עו"ד רויטל סבג-שקד

ב"כ המשיב עו"ד לוי

[פרוטוקול הושמט]

החלטה

העותר מרצה 40 שנות מאסרי עולם קצובים בגין רצח גרושתו ואמה והוא מבקש לצאת לחופשות בהסתמך על הדו"ח הפסיכו דיאגנוסטי שנערך לו ואשר נמצא כי מסוכנותו היא מסוכנות נמוכה וניתן להוציאו לחופשות בתנאים מגבילים.

לטענת ב"כ העותר, מדובר בעמדה זהה לעמדתם של גורמי הטיפול לפיהם הם התרשמו שרמת מסוכנותו של העותר כיום היא נמוכה ולא קיימת אינדיקציה לגורמי סיכון בשל אופי עבירתו.

2

המשיב מתנגד ליציאת העותר לחופשות וסומך התנגדותו על חוות דעת ועדת אסירי עולם אשר הסתמכה בעיקר על חוות דעת ועדת אלמ"ב מיום 4.1.16 שמתנגדת להוצאת העותר לחופשות שכן, לטענתה, אמנם העותר עושה מאמץ להשתלב בטיפול ואף נתרם ממנו במידת מה ומסוכנותו בטווח הקצר הוערכה כנמוכה אך הוא מצוי עדיין בראשיתו של הליך טיפולי ועליו להמשיך בו על מנת להעמיק את תובנותיו לכדי תובנות שעוסקות במאפייני אישיותו, הקשרים שהוא יוצר והנסיבות שהביאו אותו לביצוע מעשיו נושא מאסרו.

ועדת אלמ"ב לא התעלמה כלל ועיקר מהבדיקה הפסיכיאטרית שנערכה לעותר ומעמדת גורמי הטיפול אך היא עדיין סבורה כי מדובר בהליך טיפולי ראשוני שעבר העותר ועליו לעבור טיפולים נוספים על מנת להפיג את מסוכנותו, בהתחשב בנסיבות ביצוע העבירות נושא מאסרו, כפי שתוארו בפסק הדין של בית המשפט העליון בע"פ 1688/99 שצורף כנספח א' לעתירה.

לאמור בחלק הגלוי של דו"ח ועדת אלמ"ב מצטרף האמור בחלק החסוי שיש גם בו כדי להצדיק את עמדת המשיב שלא להוציא את העותר לחופשות.

לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את העתירה.

ניתנה והודעה היום, י"ג אדר ב' תשע"ו, 23 מרץ 2016, במעמד ב"כ הצדדים והעותר.