1

לפני עתירת אסיר (להלן: "המבקש") להורות למשיבים לאפשר לו, חרף היותו מוחזק באגף למניעת פשע באמצעות טלפון, לשוחח מידי יום עם רעייתו המתגוררת באוקראינה.

מתגובת המשיבים עולה כי לאחר פרוץ המלחמה באוקראינה, הותר לעותר לשוחח עם אשתו, המתגוררת באוקראינה, פעמיים בשבוע למשך 5 דקות ופעמיים נוספות למשך 5 דקות עם אמו המתגוררת בישראל. בהמשך, הוגדל משך השיחות ל- 10 דקות בכל פעם.

העותר טוען כי את בקשתו לקיום שיחות טלפון עם אשתו ועם אמו, הגיש עוד קודם שפרצה המלחמה וכי לאחר פרוץ המלחמה, המדובר בסוגיה הומניטרית. לפיכך, הוא מבקש כי יתאפשר לו לשוחח עם אשתו פעמיים ביום, מדי יום, בכל פעם למשך 10 דקות, על מנת שיוכל להיות מעורב ולסייע לה להתמודד עם המצב אליו נקלעה.

שמעתי בהרחבה את טענות הצדדים בדיון ובחנתי את טענותיהם הכתובות.

אחר זאת, בסיום הדיון, המלצתי למשיבים לשקול את הרחבת זמני ההתקשרות, זאת בנסיבות החריגות ביותר הקיימות בעניינו של העותר.

2

מהודעת המשיבים אשר הוגשה ביום 24.5.22 עולה כי לאחר שקילה ובדיקה התקבלה החלטה לאשר למבקש לקיים שיחת טלפון יומית למשך 5 דקות עם רעייתו.

בנסיבות החריגות ולנוכח המצב המלחמתי באוקראינה המחייב בחינה מיוחדת של הצרכים ההומינטריים של העותר, מנגד מכלול הטעמים אשר הועלו על ידי המשיבים העומדים בבסיס ההחלטה למנוע מן העותר לקיים שיחות טלפון במטרה למנוע פשיעה, הגעתי למסקנה כי היעתרות המשיבים באופן חלקי לעתירה, כפי שהובאה בהודעת המשיבים מיום אתמול, מהווה פתרון מידתי, שקול וסביר.

לפיכך, משהורחבו זמני שיחות הטלפון של העותר אל אשתו, לא מצאתי ליתן הוראות נוספות.

המזכירות תסגור את התיק ותמציא החלטתי לצדדים.

ניתן היום, כ"ד אייר תשפ"ב, 25 מאי 2022, בהעדר הצדדים.