1

לאחר החלטתי מיום 15/7/15 הגישה המשיבה כתב תשובה משלים.

יש לראות בהחלטתי זו, כהמשך להחלטה מיום 15/7/5.

על פי האמור בכתב התשובה, העותר הינו אסיר פלילי המסווג בקטגוריה ב/1, שפוט לתקופה של שנתיים וחצי בגין עבירות של מעשה מגונה בכח, הפרת הוראה חוקית ואיומים. זוהי כניסתו ה - 5 לבית הסוהר. עד כה יצא ל - 2 חופשות בתנאים מגבילים שנקבעו על ידי מב"ן ומשטרת ישראל.

המשיבה טוענת כי היתה הצדקה לעמדת הגורמים בכלא המסתמכים על עמדת גורמי המשטרה לפיה לא יאושרו, ככלל, ערבים שגילם עולה על 70, וזאת בשל הקושי, לעיתים, לפקח על אסיר היוצא לחופשה.

המשיבה מציינת כי בעמדה זו אין כדי למנוע מהעותר לצאת לחופשה משום שהעותר הציע ערבים נוספים שאושרו על ידי משטרת ישראל שיכולים לפקח עליו במהלך החופשה, כך שהגורמים המתאימים שקלו את השיקולים וערכו את האיזון הנכון. העבירות בהן הורשע העותר מצריכות פיקוח הדוק ומבוקר.

2

אישור הערבים המוצעים, יחייב, מכח כללי השוויון, מתן פתח לאסירים נוספים להגיש בקשות דומות שיכולות להפריע לניהול התקין של בית הסוהר.

מחוות דעת קמב"ס/אח"מ ומשטרת ישראל עולה כי קיים נוהל בדבר תנאים לקביעת ערב לחופשות, אחד מהם הוא שעל הערב להיות מעל גיל 21 ופחות מגיל 70. הנוהל נקבע בשל הקושי לפקח על עצור ולהוות ערב צמוד. הנוהל הוא כללי, מבלי לבדוק ולהעמיד במבחן כל ערב וערב באופן פרטני. הנוהל מתייחס לכלל האסירים ולא ניתן לאוכפו באופן בררני.

משטרת ישראל מציינת כי לעותר שני בנים בגירים שיכולים לשמש כערבים.

לאחר שבחנתי את סבירותה של החלטת הגורמים המוסמכים, לא מצאתי שיש הצדקה להיעתר לה. ההחלטה בדבר כללים לאישור ערבים נראית סבירה ומובנת.

לפיכך, העתירה נדחית.

ניתנה היום, ד' אב תשע"ה, 20 יולי 2015, בהעדר הצדדים.