1

הרקע לעתירה וטענות הצדדים בתמצית:

לפני עתירת העותר שהוגשה נגד החלטת המשיב בדבר הפסקה מנהלית של עבודות השירות וריצוי יתרת העונש במאסר בפועל בבית סוהר.

העותר נדון ביום 19.08.2020 ל-9 חודשי מאסר אשר נקבע כי ירוצו בדרך של עבודות שירות החל מיום 11.11.2020, זאת בגין עבירות סמים. למרות הזמן הרב שחלף, העותר נעדר רבות מעבודות השירות ולא סיים לרצות את עונשו. לאחר שנערכו לו מספר שיחות ושימועים וניתנו לו מספר הזדמנויות, הוחלט לאחר השימוע האחרון להורות על הפסקה מנהלית של עבודות השירות וריצוי יתרת העונש במאסר בפועל בבית סוהר.

העותר טוען כי ביום 05.01.22 נערך לו שימוע בנוכחותו וללא נוכחות בא כוחו, במהלכו ביקש העותר הזדמנות לסיים את יתרת המאסר בעבודות שירות והסביר את אי התייצבותו בשל אירוע מוחי אותו עבר בספטמבר 21' וכן בשל העובדה שאשתו נמצאת בהריון בסיכון ולבני הזוג ילדה בת שנה וחצי. נטען כי העותר פנה למשטרת ישראל בעקבות אירועים של ירי לעבר ביתו מספר פעמים. נטען כי החלטת המשיב אינה סבירה ונתנה משקל מכריע לאי התייצבותו בעבר כשהיה בידי העותר הסבר מוצדק לאי התייצבותו ואף קיבל אישור לכך במסגרת שימועים שנערכו לו בעבר. נטען כי החלטת המשיב לא נתנה משקל לתקופה הקשה באופן חריג אליה נקלע העותר, אשר הגבילה את אפשרותו להשלים את ריצוי העונש בעבודות שירות. כן נטען כי ההחלטה אינה לוקחת בחשבון את שיקולי השיקום של העותר. העותר מודע לכך שניתנו לו הזדמנויות בעבר ומבקש לאפשר לו לסיים את עבודות השירות. נטען כי מדובר בעבירה משנת 2019.

2

המשיב טוען כי מדובר במי שדינו נגזר במסגרת ת"פ 1169-07-20 בתאריך 19.08.2020 וריצה 66 ימים בלבד, כאשר לאחרונה הורשע בעבירה של שימוש בסמים לצריכה עצמית. לחובתו עבר פלילי בעבירות רכוש וסמים. ניתנו לו הזדמנויות גם על דרך של שיחות על ידי נציגי הממונה ושלוחיו וכן נערכו שימועים כאשר במרבית המקרים הוא שב והעלה את אותן טענות וביקש לתת לו הזדמנות נוספת לרצות את עבודות השירות. נטען כי בפתח כל שימוע העותר נשאל אם הוא מעוניין בעורך דין מטעמו והוא השיב שלא. לטענת המשיב, ההחלטה סבירה בנסיבות העניין ואין מקום להתערב בה.

דיון והכרעה:

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ואת המסמכים שהוצגו לעיוני הגעתי למסקנה כי יש מקום בנסיבות המקרה ליתן לעותר הזדמנות נוספת ואחרונה לסיים לרצות את עונשו בדרך של עבודות שירות, וזאת לאור נסיבותיו ולפנים משורת הדין.

מהנתונים שהוצגו בפני עולה כי ככל הנראה העותר עבר תקופה קשה באופן חריג בעת שהיה אמור לרצות את עבודות השירות. העותר אמנם לא ריצה את עבודות השירות כסדרן ואמנם נערכו לו שיחות ושימועים וניתנו לו הזדמנויות בעבר להשלים את עבודות השירות כסדרן. כמו כן, נראה כי לא נפל בהחלטת המשיב פגם ומדובר בהחלטה סבירה בנסיבות העניין, לאחר שניתנו לעותר מספר הזדמנויות לרצות את עונשו באופן סדיר וראוי, אך הוא לא עשה כן. עם זאת, סבורני כי לאור הנסיבות עליהן הצביע העותר, כפי שפורט במסגרת העתירה וטיעוני בא כוחו, יש מקום לתת לעותר הזדמנות נוספת ואחרונה לריצוי עונשו בעבודות שירות, וזאת לפנים משורת הדין.

אשר על כן, לאור המפורט לעיל, העתירה מתקבלת. מובהר לעותר כי זוהי הזדמנות אחרונה ועליו לרצות את עבודות השירות כסדרן ובהתאם לכללים. אין להיעדר ללא אישור מתאים ודיווח בהתאם לכללים. כל חריגה מהכללים ואי עמידה בדרישות תהווה עילה להפקעת עבודות השירות, על כל המשתמע מכך.

העותר יתייצב אצל הממונה על עבודות שירות ביחידת עבודות השירות שבכלא מגידו ביום א' 27.3.22 שעה 09:00 לצורך שיבוצו בעבודות שירות.