הרקע לעתירה וטענות הצדדים בתמצית:

לפני עתירת העותר שהוגשה נגד החלטת המשיב מיום 28.12.22 בדבר הפסקה מנהלית של עבודות השירות וריצוי יתרת העונש במאסר בפועל בבית סוהר. העותר נדון במסגרת ת"פ 8938-09-20 של בימ"ש השלום בעכו, בין היתר, לתקופת מאסר של 9 חודשים שירוצו בדרך של עבודות שירות, זאת בגין עבירות של התעללות בבעל חיים ואיומים.

העותר טוען כי לאחר פרק זמן מסוים של ריצוי העונש התגלו מספר בעיות אצל העותר לאחריהן זומן ליום 22.08.22 לשימוע בו נכח גם הסנגור. בשימוע הבהיר העותר כי נעדר בשל קשיים שעלו מאופי העבודה והפיקוח עליו. בסיום השימוע הוחלט לאפשר לעותר לשוב לרצות את יתרת עבודות השירות. לאחרונה שוב התגלו בעיות עם התנהלות העותר שנעדר לפרק זמן מסוים והוא זומן לשימוע לבדו ללא סנגור. העותר טוען כי נעדר מאחר שנאלץ לטפל בבת זוגו עקב בעיה רפואית לאחר שהותקפה בידי בנו של משכיר הדירה בה התגוררה יחד עם העותר ואף הובהלה לבית החולים, שם התברר שהפילה את העובר אותו נשאה. בעקבות זאת סבלה מחרדה ונזקקה לליווי צמוד וטיפולים רפואיים. לאחר השימוע הפקיע המשיב את עבודות השירות. העתירה מופנית נגד ההחלטה. נטען כי התנאים בהם העותר ריצה את עבודות השירות במקלט בעיריית מעלות היו ירודים והקשו עליו את ביצוע המשימות.

כן נטען כי הוצב תחת מנהל עבודה איתו הייתה לו היכרות מוקדמת ויחסים עכורים. העותר התלונן בפני המפקח מטעם המשיב על הקושי לעבוד עם אותו מנהל עבודה וביקש להעבירו למקום אחר. לאחר השימוע שנערך ביום 22.08.22 הועבר העותר לבית הקשיש במעלות, שם לטענתו עמד בכל המשימות ולמעט היעדרות קצרה בת 3 ימים בשל מחלה עמד בכל הדרישות. העותר טוען עוד כי לא כל הימים שבהם עבד נכנסו במניין ימי העבודה וזאת לאור הטענה כי לא מילא אחר מכסת 6 השעות הנדרשת. נטען כי לעתים העותר שוחרר באישור לפני תום 6 השעות במקום העבודה וכי שעון הנוכחות במקום לא עבד במשך זמן רב ולכן העביר צילומים כפי שהתבקש על נוכחותו במקום. נטען כי תפקודו של העותר בעבודתו בבית הקשיש הייתה טובה עד ליום 14.10.22, המועד שבו בת זוגו עברה את האירוע האלים. העותר מבקש לגלות הבנה לאירוע שאירע וההיעדרויות בעקבותיו. כן נטען למצב אישי וכלכלי קשה של העותר.

המשיב טוען כי מדובר בעובד שירות שהתנהל באופן לקוי לאורך ריצוי מאסרו בדרך של עבודות שירות ולא התייצב כנדרש וברציפות. נערכו לו שתי שיחות בירור במסגרתן הוזהר וניתנו לו הזדמנויות נוספות אותן לא השכיל לנצל. כמו כן, נערכו לו שני שימועים כאשר בראשון שבהם קיבל הזדמנות נוספת. נטען כי מאסר בדרך של עבודות שירות אינו זכות מוקנית ונאשם המבקש לרצות מאסרו בעבודות שירות נדרש לקבל על שכמו את עול האחריות הנלווה למסלול ענישתי מיוחד זה כחלופה למאסר מאחורי סורג ובריח. נטען כי דין העתירה להידחות מאחר שלא נפל פגם בהחלטת המשיב ואין חריגה קיצונית ממתחם הסבירות. העותר התנהל באופן לקוי בריצוי עבודות השירות. כמו כן, בתאריך 24.02.22 תועד אירוע חריג במהלכו העותר התעלם מפניית המפקח מטעם המשיב, ענה בזלזול, קילל, התערב בשיחות המפקח עם עובד שירות אחר והסית אנשים. למרות שיחות הבהרה ואזהרות המשיך בהתנהלות לקויה בריצוי עבודות השירות. בתאריך 16.08.22 לאחר שהועבר למקום העסקה חדש שנקבע לו, התקשר למפקח ומסר כי אינו מוכן לעבוד שם וכי הוא הולך הביתה. בהמשך היום התקשר המעסיק ואמר כי העותר החל לצעוק ולהתנגד לבצע את שהתבקש ממנו ועזב את המקום. נערך לעותר שימוע במעמדו חתם העותר על זימון לשימוע מותנה. לאחר מכן לא התייצב לעבודה ולא העביר מסמכים רפואיים. העותר קיבל מספר הזדמנויות אשר אותן הפר פעם אחר פעם ועל אף ניסיונות המשיב לרתום אותו להמשך ריצוי עבודות השירות, לא השכיל לבצע את עבודות השירות. בשימוע האחרון שנערך טען העותר כי אינו זקוק לייצוג. במהלך השימוע התברר כי העותר שפוט ל-9 חודשי עבודות שירות מחודש ינואר 22' וריצה עד כה 68 ימי עבודות שירות בלבד. כן פורטה התנהלותו הלקויה וההזדמנויות הרבות שניתנו לו. העותר הפר את הכללים לביצוע עבודות שירות פעם אחר פעם ולא ביצע את עבודות השירות כנדרש למרות ההזדמנויות שניתנו לו. לכן ההחלטה סבירה וראויה ואף מתבקשת והעותר לא הצביע על פגם המצדיק התערבות.

דיון והכרעה:

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ואת המסמכים שהוצגו לעיוני הגעתי למסקנה כי יש לדחות את העתירה שכן לא נפל בהחלטת המשיב או בהתנהלותו פגם המצדיק את התערבות בית המשפט בהחלטה.

מהנתונים שהוצגו בפני עולה כי המשיב ערך לעותר שיחות בירור וכן שימוע קודם, במהלכם הוזהר העותר כי עליו לרצות את עבודות השירות כסדרן. השימוע הקודם נערך בנוכחות ב"כ העותר ובעקבותיו ניתנה לעותר הזדמנות נוספת לשוב ולרצות את עבודות השירות כסדרן, אך העותר לא השכיל לנצל את ההזדמנויות שניתנו לו. כמו כן, במהלך השימוע האחרון טען העותר שאינו זקוק לייצוג. נראה כי לא נפל כל פגם המצדיק את התערבות בית המשפט בהתנהלות המשיב או בהחלטתו. כן נראה כי העותר לא עמד במחויבות החלה עליו להצדיק את הענישה השיקומית שהוטלה עליו ולכן אין מקום להתחשב בו לפנים משורת הדין.

נזכיר כי:"האמצעי העונשי של מאסר בעבודות שירות נועד לספק חלופה עונשית אשר תכליתה לאזן באופן ראוי בין הצורך להטיל על נאשם עונש מאסר בגין עבירה שעבר, לבין האינטרס למנוע בנסיבות מתאימות, תוצאות קשות של מאסר בפועל מקום שניתן להשיג את מטרת הענישה ואת אינטרס הציבור שהיא אמורה לשרת בדרך מתונה שפגיעתה בנאשם תהיה פחותה. כך, נוצרה חלופה מוסדית לעונש מאסר לזמן קצר, המבקשת לקדם את מטרות השיקום שבענישה ההולמת במיוחד נאשמים שאינם מעורים בעולם הפשע אך עברו עבירה הראויה לעונש מאסר, אך נשיאת מאסרם בין סורג ובריח עלולה לדרדרם לעולם הפשע, ואף אינה כורח בלתי נמנע להגשמת אינטרס הציבור בענישה. וכך, מקום שניתן להשיג את המטרות העונשיות של המאסר בדרך מועילה יותר לחברה ופוגענית פחות לעבריין, יש להעדיף דרך זו...

הטלת מאסר בעבודות שירות נתפסת בדין כפריבילגיה המוענקת לנאשם. על הנאשם נגזר עונש מאסר והוא "מתוייג" כמי שנדון למאסר, אלא שניתנת לו אופציה לרצות את מאסרו בתנאים פתוחים של חיים במסגרת חופשית ועבודות שירות במקום ריצוי מאסר בכלא. פריבילגיה זו אינה מוקנית לנאשם באורח מוחלט ובלתי מותנה. היפוכו של דבר. היא הדירה וניתנת לביטול בכל שלב, מקום שהנאשם אינו עומד בציפיות המתחייבות ממנו לצורך מימושה. נאשם המבקש לרצות את מאסרו בעבודות שירות חייב לקבל עת (כך במקור, ככל הנראה צריך להיות "על") עצמו עול אחריות הנילווה למסלול עונשי מיוחד זה, ולבצע את המוטל עליו על פי הוראות הממונים, בלא סטייה והפרה של הכללים...".

רע"ב 426/06 נאסר חווא נ' שירות בתי הסוהר (פורסם בנבו, החלטה מיום 12.03.2006).

כאמור, בנסיבות הענייןובשים לב להתנהלות העותר לא נפל פגם בהחלטת המשיב אשר הורה על הפסקת עבודות השירות שכן העותר לא עמד בתנאים ולא ריצה את עבודות השירות כנדרש, זאת למרות ההזדמנויות והאזהרות שניתנו לו. כמו כן, למרות הזמן הרב שחלף מתחילת ריצוי עבודות השירות העותר ריצה 68 ימים בלבד, במהלכם נעדר רבות מעבודות השירות ואף אירעו במהלך ריצוי עבודות השירות אירועים של התנהגות בלתי ראויה כלפי המפקח מטעם המשיב וכלפי מנהל העבודה במקום עבודות השירות, תוך הפרת תנאי עבודות השירות. לעותר ניתנו מספר הזדמנויות לסיים לרצות את עבודות השירות. אירוע התקיפה הנטען של בת הזוג אירע לפני מספר חודשים. למרות כל זאת העותר לא סיים לרצות את עבודות השירות והוא אף רחוק מכך. על כן, לא ניתן לקבוע כי החלטת המשיב אינה סבירה בנסיבות העניין ונראה כי הפריבילגיה של ריצוי מאסר בעבודות שירות אינה הולמת את העותר.

בסיכומו של דבר, במקרה זה אינני סבור כי נפל פגם בהחלטת המשיב המצדיק התערבות של בית משפט בהחלטתו. הליך הבירור והשימוע נערך כדין ונשקלו כל הנתונים הנדרשים לעניין. המשיב פעל כדין כאשר החליט על הפסקה מנהלית. לא מצאתי כי קיימת הצדקה בנסיבות העניין לסטות מהכללים החלים על הנושא ולפעול לפנים משורת הדין, כמפורט לעיל.

לאור כל המפורט לעיל, העתירה נדחית.

העותר יתייצב לרצות את יתרת עונשו בהתאם להחלטת המשיב בבימ"ר קישון ביום 19.2.23 עד השעה 09:00, או על פי החלטת שב"ס, כשברשותו תעודת זהות או דרכון. על העותר לתאם את הכניסה למאסר, כולל האפשרות למיון מוקדם, עם ענף אבחון ומיון של שב"ס, טלפונים:

074-7831077; 074-7831078 .

יובהר כי בית המשפט דחה את מועד ההתיצבות לריצוי המאסר כדי לאפשר לעותר לעבור הליך של מיון מוקדם. מובן כי בפרק זמן זה יוכל גם לשקול את כל ההבטים הנוספים הנגזרים מההחלטת בית משפט זה.

ניתן היום, ד' שבט תשפ"ג, 26 ינואר 2023, במעמד העותר וב"כ הצדדים.