1

לפני עתירת אסיר (להלן: "המבקש") בדבר חישוב תקופת המאסר אשר נגזרה עליו לריצוי בפועל.

המבקש טען כי החישוב שערכו המשיבים, של שתי תקופות המאסר אשר הוטלו עליו בשני הליכים שונים, שגויה. לאחר שפנייתו אל קצין האסירים העלתה חרס, הוגשה עתירה זו.

המשיבים טוענים כי חישוב תקופת מאסרו של המבקש מדויק ואין מקום להיעתר לבקשה לקיצור התקופה. המשיבים צרפו את גזרי הדין בשני ההליכים בהם הורשע המבקש, מושא העתירה כאן והציגו החישוב המשקף את תקופת המאסר הכוללת.

בדיון לפני טען המבקש באריכות ביחס לשגגה הנטענת בחישוב התקופה. כמו כן, נעשה ניסיון לשוב ולהסביר למבקש כיצד נערך החישוב, אולם המבקש עמד על טענתו כי על פי החישוב שערך בעצמו, תקופת מאסרו קצרה מזו הנטענת על ידי המשיבים.

אחר שעיינתי בכתבי הטענות ואחר ששמעתי את הצדדים בדיון הגעתי לכלל דעה כי דין העתירה להידחות.

המבקש הורשע בשני הליכים משפטיים.

באחד, ת"פ 14552-10-20 (שלום חדרה) (ניתן ביום 18.10.20) נגזרו עליו 11 חודשי מאסר בסה"כ בניכוי 112 ימי מעצר. בקצרה יצויין כי צו מבחן שהוטל על המבקש הופקע לאור הפרתו ונגזרו עליו 5 חודשי מאסר בפועל. בנוסף, הופעלו עונשי מאסר מותנים: 6 חודשים אשר נגזרו בת"פ (שלום ק. שמונה) 51950-02-14 ביום 18.9.14, 6 חודשים אשר נגזרו בת"פ (שלום, קריות) 48147-07-14 ביום 11.3.15, 6 חודשים (אשר נגזרו בת"פ (שלום, תל-אביב) 48310-01-14 ביום 23.4.14, 6 חודשים (אשר נגזרו בת"פ (שלום, טבריה) 35540-08-14 ביום 10.12.14, כאשר נקבע כי כל המע"תים אשר הופעלו ירוצו בחופף זה לזה אך במצטבר לעונש אשר נגזר על הנאשם, בניכוי ימי המעצר (ראו בסעיף 17 לגזר הדין).

2

ההליך הנוסף, מוקדם במועד הגשת כתב האישום אך גזר הדין בו ניתן לאחר גזר הדין בתיק הקודם, ת"פ 333335-03-20 (שלום כפר-סבא) (ניתן ביום 27.10.20) ובו נגזר על המבקש בין היתר עונש מאסר בן 12 חודשים בפועל שיימנו מיום מעצרו- "לפי רישומי שב"ס" (ראו בסעיף 8 לגזר הדין) עוד פסק המותב אשר ישב בדין כך: " לחובתו כ-15 עבירות קודמות- בעיקר בעבירות רכוש. הוא עצור מיום 8.3.20 בתיק זה, ולפני מספר ימים נדון בבית משפט אחר למאסר ממושך לאחר שהופעלו מע"תים. ... בשל מעצרו הממושך בתקופת הקורונה- אינני מורה שמאסרו בתיק זה ירוצה במצטבר למאסר בתיק האחר." (ראו בסעיפים 7-8 לגזר הדין).

המבקש, כפי שהסביר בדיון, סבור שצריך לסכום את שני עונשי המאסר אשר נגזרו עליו לריצוי בפועל בשני ההליכים ומהסכום להפחית את ניכוי ימי המעצר. חישוב זה אינו נכון.

עיון בכתב התגובה ועריכת החישוב של תקופות המאסר בניכוי ימי המעצר כפי שנקבע בגזרי הדין ואשר צורפו לכתב התגובה מלמד כי החישוב נכון. העונשים שהוטלו מרוצים בחופף, כאשר עונש המאסר אשר הוטל במסגרת ת"פ 14552-10-20 הוא שמסתיים מאוחר יותר, בתאריך 27.5.21, כפי שנקבע על ידי המשיבים.

בנסיבות האמורות משלא נפלה שגגה בהחלטות המשיבים בדבר חישוב תקופת המאסר, לא מצאתי כל הצדקה להתערב בה.

אשר על כן אני מורה על דחיית העתירה.

ניתן היום, א' שבט תשפ"א, 14 ינואר 2021, בהעדר הצדדים.