1

 

 

 

 

בפני שתי עתירות אסיר בעניין יציאתו לחופשה.

 

העתירה הוגשה ביום 2/5/19, בטרם מילא העותר אחר תנאי הסף לריצוי 1/4 מתקופת מאסרו. העותר טוען כי הוא הקדים את הגשת העתירה למרות שמועד סיום ריצוי 1/4 מתקופת המאסר חל רק ביום 17/5/19, וזאת "כדי לייתר את העתירה".

העותר מבקש מבית המשפט ליתן צו למשיבה המורה להוציאו לחופשה בת 48 שעות נטו ולא פחות מכך, ושהחופשה לא תותנה בתנאים כלשהם כמו כן הוא מבקש להורות על שינוי סיווגו מקטגוריה ב/1 לב/2.

 

העותר טוען כי כבר שולב בסבב חופשות וכי נקבעה לו יציאה לחופשה ליום 23/5/19, מועד בו הוא אמור להתייצב לדיון בתביעה בהליך אזרחי.

לטענתו, יש לפרש את הוראת הפקנ"צ, הקובעת את תקרת משך החופשה "עד 48 שעות", באופן שהתקרה היא ברירת המחדל ,וכי ככל שהמשיבה מחליטה שהחופשה תינתן פרק זמן קצר יותר מ 48 שעות , חלה עליה החובה לנמק מדוע האסיר איננו ראוי לפרק הזמן המקסימלי.

2

באשר לתנאים, הפקנ"צ איננה מחייבת הטלת תנאים בכל חופשה ועל כן הוא מבקש לצאת לחופשה ללא תנאים כלשהם. לחלופין, מבקש האסיר להורות שהתנאים לא יכללו ערבים צמודים ולא יכללו מעצר בית.

עוד טוען העותר כי אין הצדקה לסיווגו לקטגוריה ב/1.

 

העותר הינו אסיר פלילי המרצה עונש מאסר של שנתיים וחצי. הורשע ,לאחר שמיעת ראיות ,בשמונה מקרים של גניבה בידי מורשה. על פי עובדות כתב האישום, העותר שימש כעורך דין, ייצג ב - 8 עסקות מקרקעין, קיבל לידיו כספי נאמנות והורשע בגניבתם בסכום מצטבר של 2,130,445 ₪.

 

העותר מרצה את עונשו מאז 3.10.18. מועד סיום 1/4 מתקופת המאסר חל ביום 17.5.19. העתירה הוגשה ביום 29.4.19.

 

תגובת המשיבה

1.         הטיפול בבקשת העותר בעניין יציאה לחופשה ראשונה נמצא בעיצומו וטרם הסתיים. טרם התקבלה החלטה מנהלית. על כן, מדובר בעתירה מוקדמת ודינה להימחק. אין מקום לדון בתנאי חופשתו של העותר בטרם התקבלה החלטה מנהלית על ידי הגורם המוסמך על יציאתו לחופשה ועל התנאים.

2.         לגופו של עניין ולמעלה מן הצורך , מדיניות המשיבה היא שבחופשה ראשונה נקבעים תנאים קשיחים יותר ואלה מופחתים בהמשך בהדרגתיות, ככל שהאסיר מצליח להוכיח שהוא ראוי לאמון ולא נרשמו הפרות ביציאותיו הראשונות לחופשה.

3.         הלכה פסוקה היא שתנאים שנקבעו בצד ההטבה של חופשה, אינם מסוג העניינים שבית המשפט ייטה להתערב בו, אלא במקרים קיצוניים של חוסר סבירות (רע"ב 8734/08 פלוני נ' מ"י, כב' השופט מלצר).

4.         ההחלטה לקבוע הדרגתיות בתנאי החופשה, הינה מובנת וסבירה.

5.         לעניין סיווג העותר לקטגוריה ב/1 ובקשתו לשנותה לקטגוריה ב/2, סיווג לב/2 הינו נדיר ונעשה רק במקרים בהם לא נדרשת כלל מעורבות משטרת ישראל בהליך החופשה, כשלרוב מסווגים לקטגוריה זו אסירים השפוטים לתקופת מאסר קצרה - עד שנה, שהורשעו בעבירות קלות, שלא כמו במקרה של העותר. ההחלטה על הסיווג הינה בליבת שיקול הדעת של המשיבה.

 

דיון

3

הלכה היא כי חופשה אינה נמנית עם זכויות היסוד המוקנות לאסיר, אלא היא בבחינת הטבה הנתונה לשיקול דעתו של הגורם המוסמך (בר"ע 8734/08 פלוני נ' שב"ס.‎‎) הביקורת השיפוטית על ההחלטה בדבר חופשה וביתר שאת בעניין תנאי החופשה, מתייחסת לחוקיותה, לסבירותה ולהפעלת שיקול הדעת על ידי המשיב. בית המשפט אינו נכנס בנעליהם של גורמי שב"ס אלא בוחן האם הפעילו את שיקול הדעת באופן סביר. ( רע"ב 2255-16 בראנס נ. שב"ס החלטה מיום 12.7.16,רע"ב 4697-16 גטס נ. שב"סהחלטה מיום 14.6.16)הזכות לחופשה קיבלה אמנם מעמד מסויים בפסיקה. יחד עם זאת אין לאסיר זכות מוקנית לצאת לחופשה במהלך מאסרו. המדובר בפריוילגיה המוענקת בהתאם לשיקול דעת הגורמים המוסמכים.(רע"ב 9927-26 אלציק נ. שב"ס החלטה מיום 26.2.17.רע"ב 4522-16 רע"ב 10203-17 סמיין נ.מ"י החלטה מיום 12.3.19אמסלו נ. שב"ס

 

מקורה של הלכה זו מצוי בהוראת סעיף 36 לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש] התשל"א - 1971, המסמיך את השר, לתת לאסיר, בתנאים שיראו לו, לצאת לחופשה. אסיר המקבל חופשה ינתן לו רישיון, שבו יפורטו התנאים שבהם מותנית חופשתו.

 

סעיף 19 לתקנות בתי הסוהר, התשל"ח - 1978, מסמיך את מנהל בית הסוהר, להעניק לאסירים, על פי כללים שקבע הנציב, טובות הנאה, מעבר לזכויות מוקנות שנקבעו בחיקוק, כגון: ביקורים, חופשות, קניית מצרכים, האזנה לשידורי תקשורת, או צפייה בהם ועוד...

 

מכוח החוק והתקנות, קבע הנציב את פקנ"צ 04.40.00 "חופשות אסירים" (להלן: "פקנ"צ החופשות") הקובעת בפרק א' סעיף א.2 - "חופשה אינה זכות מוקנית, אלא טובת הנאה מבין טובות ההנאה, המנויות בסעיף 19 לתקנות בתי הסוהר, התשל"ח - 1978, הנתונה לשיקול דעת." השר אצל סמכותו זו, כמפורט בהוראת שירות בתי הסוהר 5.08 לבעלי תפקידים שונים בשב"ס כמפורט בסעיף א.4.

 

סעיף א.5 מציין:" נוהל השר 02.2.01 תואם את פקודת נציבות זו אשר הוצאה על פיו ואת נהלי אח"מ/קמב"ס (אגף חקירות מודיעין/קצין מודיעין בית הסוהר)."

 

הפקודה קובעת כללים לעניין הפעלת שיקול הדעת במתן חופשה לאסיר, קביעת מנגנוני בקרה ופיקוח, על הליך הוצאת אסיר לחופשה ודרכי תיאום בין שב"ס למשטרה, הכל בהתאם למדיניות השר, כפי שהיא עולה מהפקודה.

 

מטרת החופשה לאסיר היא חיזוק הקשר בין האסיר לבין משפחתו וקהילת מגוריו, הקלה זמנית בחסכים שמהמאסר גרם ויצירת תמריץ להתנהגות טובה של האסיר בבית הסוהר.

 

ריצוי תקופת מאסר מנימלית הינו אך אחד מהשיקולים שיש לשקול במסגרת הפעלת שיקול הדעת האם לאפשר מתן הטבה של חופשה ובאלו תנאים. בין היתר, אישור חופשה אמור להתייחס לסוג העבירה, טיבה ונסיבותיה וכן סיווג לקטגוריה המאפשרת חופשה.

4

 

סיכום האמור,= מתן חופשה הינה טובת הנאה שבשיקול דעת וניתן להתנותה בתנאים, זאת בניגוד לטענת/בקשת העותר שטען כי הוא זכאי לחופשה ללא תנאים.

 

העותר טרם יצא לחופשות. היציאה שלו לחופשה הינה " חופשה ראשונה", כמשמעותה בפקנ"צ החופשות וחלות לגביה הוראות מיוחדות.

 

סעיף ד.11לפקנ"צ החופשות מגדיר : "ועדה ממליצה לחופשה ראשונה : ועדה שמטרתה לבחון ולהמליץ לגורם המוסמך בעניין הוצאה לחופשה ראשונה של אסיר. בראש הוועדה יעמוד מפקד בית הסוהר או סגנו וחברים בה נציג מודיעין בית הסוהר, נציג טו"ש וקצין אסירים".

 

במקרה שבפני, טרם ניתנה המלצה של הוועדה וטרם ניתנה החלטה של הגורם המוסמך. לפיכך, צודק ב"כ המשיבה בטענתו כי עתירת האסיר, בהתחשב במועד הגשתה היתה מוקדמת ודי בנימוק זה כדי להצדיק את דחייתה.

אין זו הפעם הראשונה שעותר זה מגיש עתירה המקדימה את זמנה ובטרם ניתנה החלטה מנהלית שנגדה ניתן לעתור.

 

פרק ב' לפקנ"צ החופשות מגדיר את העקרונות הכלליים של השיקולים והקריטריונים לסיווג אסיר לצורך חופשה.

 

בסעיף ה' נכתב : ההחלטה בדבר סיווג האסיר לצורך מתן חופשה, הינה פועל יוצא של איזון ושקילה של הנושאים המפורטים שם בסעיף.

 

סעיף י'א מפרט את הקטגוריות השונות לסיווג אסירים לצורך יציאה לחופשה. נקבע שם : "אסיר שנידון לתקופה העולה על שנה... יסווג ע"י אח"מ/קמב"ס על פי העקרונות הכלליים האמורים בסעיף ה' והתבחינים המפורטים בסעיף י'ב:

קטגוריה א'- אסירים שאין להוציאם לחופשה משיקולים של סכנה לשלום הציבור.

קטגוריה ב/1- אסירים שכל יציאה שלהם לחופשה מותנית באישור אח"מ/ קמב"ס וכפופה לתנאים מגבילים מבין התנאים המפורטים בנספח א' לפקודה, שייקבעו ע"י אח"מ/ קמב"ס.

קטגוריה ב'/2- אסירים שניתן לאשר יציאתם לחופשה בכפוף לתנאים מגבילים מבין התנאים המפורטים בנספח א', אך לא נדרש לגביהם אישור פרטני מאח"מ/ קמב"ס של כל יציאה.

 

מהאמור לעיל עולות שתי מסקנות:

1)      הסיווג לקטגוריה הינו בליבת שיקול הדעת של המשיבה.

5

2)      בניגוד לטענת העותר לפיה אין מקום להתנות את החופשה בתנאים, הרי כל חופשה מותנית בתנאים, גם אם העותר היה מסווג לקטגוריה ב/2, חופשתו הייתה מותנית בתנאים.

 

סעיף י'ב קובע כי סיווג ראשוני לקטגוריה יעשה ע"י אח"מ/ קמב"ס במסגרת השיקולים והתבחינים המפורטים בסעיף יב2.

 

סעיף י'ד קובע כי אסיר יכול לבקש בחינה מחדש בפניה מנומקת בכתב שלו או של בא כוחו, של החלטה בנוגע לסיווג לקטגוריה לצורך יציאה לחופשה או של תנאים ליציאה לחופשה. בקשתו תידון בפני הוועדה המשותפת.

 

סעיף טו. 2 (ב) קובע, כי בנוסף לאמור בס"ק (א), הוועדה המשותפת לא תדון בעניין שינוי תנאי חופשת האסיר, אלא לאחר שהאסיר יצא ל-3 חופשות לפחות ממועד הסיווג האחרון או ממועד שבו נקבעו מחדש התנאים ליציאתו לחופשה, לפי המאוחר יותר.

 

במקרה כאן, טרם ניתנה החלטה מנהלית ע"י הגורם המוסמך ליציאה לחופשה והעותר טרם יצא לחופשה, הוא לא מיצה את ההליך המנהלי וכבר עותר לשינוי סיווג ולשינוי תנאי החופשה. אין מקום לקבל את טענותיו בעניין זה.

 

סעיף יט' קובע כי לא יקבל הגורם המוסמך החלטה בדבר יציאה לחופשה ראשונה של אסיר אלא אם סווג בקטגוריה המאפשרת חופשה ועמד בתנאי הסף של תקופת מאסר מינימלי, אלא לאחר שקיבל חוו"ד של הוועדה הממליצה לחופשה ראשונה, אשר תתייחס למידת המסוכנות הנשקפת מהאסיר לציבור בעת החופשה, ולאחר שקיבל חוו"ד מפקד בית הסוהר בו האסיר מרצה את עונשו, הכוללות בין היתר חוו"ד קצין מודיעין לעניין תפקודו של האסיר בבית הסוהר, ולאחר שיקבל חוו"ד עו"ס בדבר השתתפותו של האסיר בתוכנית טיפולית שהוצעה לו והשפעת הענקת החופשה על ההליך הטיפולי.

 

סעיף י"ז1 של פרק ג' לפקודת החופשות קובע את המועד בו ניתן לשקול הוצאת האסיר לחופשה.

נקבע שם "ניתן לשקול הוצאת אסיר לחופשה... רק לאחר שריצה רבע מתקופת מאסרו...". דהיינו מועד תנאי הסף איננו המועד בו צריכה להינתן החלטה , אלא המועד שבו ניתן להתחיל להפעיל את שיקול הדעת ולשקול הוצאתו לחופשה.

 

האסיר מלין גם על משך החופשה, שלפי טענתו נאמר לו כי תאושר לו. הוא מבקש להורות למשיב להוציאו לחופשה של 48 שעות נטו.

6

 

אין בסיס לטענתו זו של העותר.

 

משך החופשה, כמו גם תנאי החופשה נתונים לשיקול דעת הגורם המחליט המוסמך. כאשר הפקודה מגבילה רק את "התקרה", אך לא את "הרצפה". הפקודה מציינת "עד 48", הכל לפי שיקול הדעת המוקנה לגורם המוסמך.

 

הגורם המוסמך לאישור חופשה של אסיר המסווג לקטגוריה ב/1, הינו כמפורט בסעיף כא/7. הנציב, סגנו, ראש המטה, מפקד המחוז, סגנו או ק. ניהול אסירים מחוזי.

 

רע"ב 1400-16 מ"י נ. זאב רוזנשטיין ,בהפנותו לסעיף י"ב(2)(ג) של פרק ב לפקודת החופשות מבהיר כי יש לזכור שבית המשפט אינו אמור להחליף את שיקול דעתם שלגורמי המקצוע השותפים בקבלת ההחלטה המנהלית בשיקול דעתו שלו,אלא רק לבדוק האם התקיימו במקרה זה העילות המצדיקות התערבות שיפוטית בהפעלת שיקול הדעת.

לא מצאתי עילה כאן להתערב בשיקול הדעת של הגורם המוסמך.

תדירות החופשות, משכן ודרכי ניצולן מוסדר בפרק ז' לפקודת החופשות. שם נקבע בסעיף לג.1. משכן של 3 חופשותיו הראשונות של אסיר לא יעלה על 48 שעות.

אין כל עילה להתערבות שיפוטית.

ובאשר לבקשתו של העותר שהחופשה תהיה "נטו", בנוסף לפרק הזמן בו הוא אמור להיות נוכח בדיון בתביעה אזרחית בבית המשפט, מציין סעיף לה1 : החופשה ניתנת לאסיר כיחידה אחת ואינה ניתנת לפיצול.

 

מכל האמור לעיל, עולה שאין לקבל את טענות העותר.

 

אני מורה על דחיית העתירות.

 

 

ניתן היום, י"ד אייר תשע"ט, 19 מאי 2019, בהעדר הצדדים.