1

העותר נעצר והוא מרצה מאסר לאחר שהתקבלה החלטה על הפקעת עבודות שירות, כל זאת עקב היעדרות העובד מעבודתו ואי התייצבות לשימוע אליו הוזמן. לאחר שהעותר נעצר והחל לרצות את המאסר הוגשה עתירה לבית המשפט, בתחילה ע"י קרוב משפחה בשמו של העותר ובהמשך, לאחר שמונה לעותר סניגור, הוגשה עתירה ערוכה כחוק. ביחד עם העתירה גם בקשה לעיכוב ביצוע המאסר עד לדיון בעתירה. בית המשפט הורה על הגשת תגובה לעניין הבקשה לעיכוב ביצוע המאסר. בפועל הוגשה תגובה מפורטת לעתירה ממנה ניתן להבין כי המגיש סבור שבהעדר סיכוי של ממש לעתירה אין מקום לעכב את ביצוע המאסר. עם זאת לא הוגשה תגובה ספציפית לבקשה לעיכוב ביצוע המאסר.

יצוין עוד כי העתירה קבועה לדיון ליום ראשון הבא, 2.6.19 שעה 14:30.

2

יאמר מיד - עיינתי בכל המסמכים הרפואיים שהציג העותר. חלק מהמסמכים הם אישורי מחלה בחלקם מודגש כי הם אינם קבילים לצרכי דיון משפטי. חלקם מהווה דוחות של בדיקות וטיפולים בבתי חולים. אף לא באחד מהם לא צוין כי העותר מוגבל בניידות באופן המונע ממנו להתייצב בפני וועדה רפואית מטעם הממונה על עבודות השירות, כפי שהייתה עליו החובה, או בהליך שימוע. עם זאת העותר בחר שלא להתייצב בפני ועדות רפואיות אליהן זומן וגם לא התייצב לשימוע. מכאן שעל פניו, ובהתאם לפסיקה, הוא מנוע מלהעלות טענות כנגד החלטות שהתקבלו בעניינו במסגרת הליך בבית משפט מאחר ולא מיצה את ההליך המנהלי כנדרש. בנסיבות אלה, המבקש הוא בבחינת מי שוויתר על זכותו לטעון בפני הרשות [ראו: רע"ב 9659/05 אבנר דהן נ' מדינת ישראל, (4/12/2005); רע"ב 1496/07 רועי כץ נ' נציב שירות בתי הסוהר, (26/4/2007); רע"ב 6108/07 מאיר חדד נ' הממונה הארצי על עבודות השירות, (12/7/2007)]. מכאן, שעל פניו סיכויי העתירה להתקבל קלושים.

עם זאת, לפנים משורת הדין וכדי למנוע מצב בו הדיון בהליך עיכוב הביצוע מכריע את העתירה (בשים לב למשך המאסר הקצר) אני נעתר לבקשה ומעכב את ביצוע המאסר, במובן זה שיש לשחרר את האסיר עד למתן פסק דין בעתירה.

יובהר כי העתירה קבועה לדיון ביום א' הקרוב, 2.6.19 שעה 14:30. הדיון לא ידחה. ככל שהעותר לא יתייצב לדיון ולא תוצג לבית המשפט חוות דעת של מומחה רפואי בדרגת מנהל מחלקה בבית חולים ולפיה העותר אינו מסוגל, מטעמי בריאות, להתייצב לדיון, יתקיים הדיון בהעדרו.

אבהיר כי במצב הרגיל הייתי מתנה את עיכוב הביצוע של המאסר בהפקדת סכום כספי משמעותי. מאחר ומהתיעוד עולה כי העותר חסר אמצעים, אני מבהיר את האמור לעיל ולא מתנה את שחרורו בהפקדת בטוחות ראויות. עם זאת, כאמור, מצאתי לנכון להדגיש את חובתו להתייצב לדיון ואת משמעות הפרת החובה.

בכפוף לכל האמור, האסיר ישוחרר ממאסרו לאלתר ויתייצב לדיון, במועד שנקבע.

המזכירות תשלח החלטה לב"כ הצדדים ולשב"ס.

ניתנה היום, כ"ב אייר תשע"ט, 27 מאי 2019, בהעדר הצדדים.