1

בפני עתירת אסיר נגד החלטת וועדת אלמ"ב שקבעה כי נשקפת ממנו מסוכנות. העותר טוען כי תפקודו בבית הסוהר חיובי, השתתף בקבוצה טיפולית לשליטה בכעסים. המתלוננת שבכתב האישום הצהירה בבית המשפט שהיא איננה פוחדת ממנו. קיים קשר טלפוני הדוק ביניהם ולא נשקפת ממנו כל מסוכנות.

העותר הינו אסיר פלילי המרצה עונש מאסר של שנה ו - 5 חודשים בגין עבירות של איומים, גניבה, הסגת גבול, תקיפה וחבלה. מסווג בקטגוריה א'. אין זה מאסרו הראשון.

תגובת המשיבה :

העותר הורשע בגין עבירות חמורות כלפי בת זוגו, מוגדר כאסיר אלמ"ב. וועדת אלמ"ב היא הגורם המקצועי המוסמך לדון ולהמליץ לגבי אסירי אלמ"ב. הוועדה קבעה כי ללא התערבות טיפולית משמעותית סביב דפוסיו העברייניים והאלימים, מסוכנותו נותרה גבוהה. לפיכך, לא הומלץ על יציאה לחופשות ולא הומלץ על שחרור מוקדם.

עיינתי גם בחלק החסוי של וועדת אלמ"ב. מהמתואר בו עולה מסוכנות ממשית מצד העותר. המלצות וועדת אלמ"ב מבוססות על כלל המידע שהוצג בפניה.

ככלל, כאשר מדובר בוועדה מקצועית האמונה על הערכת המסוכנות והדנה מכח סמכות שהוענקה לה כדין, אין זה מתפקידו של בית המשפט הדן בעתירה להחליף את שיקול דעתו בשיקול דעתה של הוועדה.

2

לא מצאתי שנפל פגם בהחלטה המצדיק להתערב בה.

לפיכך, העתירה נדחית.

ניתנה היום, כ"א תמוז תשע"ה, 08 יולי 2015, בהעדר הצדדים.