1

נוכחים:

ב"כ העותר - עו"ד וואפי נעמנה

ב"כ המשיבים - עו"ד רותם כץ עקיבא

[פרוטוקול הושמט]

החלטה

העותר נדון למאסר של 4 חודשים ו- 20 ימים עקב הפסקה מנהלית של עבודות שירות.

העותר נושא מאסרו מיום 14.1.18 וצפוי לסיים את מאסרו ביום 2.6.18.

העותר מלין על החלטת ועדת המיון שהחליטה לשבץ את העותר לבית סוהר אלה.

בפתח הדיון הודיע ב"כ העותר כי באופן עקרוני העותר לא מתנגד לשיבוצו בכלא אלה, אלא שלפי מיטב ידיעתו יש לו מסוכסכים בכלא אלה המעמידים את חייו בסכנה.

עוד נטען כי אשת העותר הינה בהריון וסובלת מדיכאון קליני, מששמעה על שיבוצו של העותר בכלא אלה, חלה החרפה במצבה וגם מטעם זה מבקש העותר לבחון את המיון שלו לכלא אלה בשנית.

בד בבד עם הגשת העתירה הוגשה בקשה לעיכוב ביצוע בהחלטה שניתנה על ידי כב' הנשיא ביום 21.1.18 עוכבה העברת העותר עד החלטה אחרת.

2

ב"כ המשיב מתנגדת לקבלת העתירה וסומכת התנגדותה על החלטת ועדת ההבהרות שעשתה עבודתה נאמנה.

הוגשה בעניינו חוות דעת מסכמת, ממנה עולה כי העותר נעדר חמ"ן שלילי ואין לו יריבים בכלא אלה.

בראיון שנעשה לו טרם מאסרו, הביע הסכמתו להשתלב בכלא אלה.

ככלל, ביהמ"ש אינו מתערב בשיבוצם של אסירים בין בתי הכלא.

ביהמ"ש העליון אמר דברו לא אחת בנושא זה, ראה רע"ב 1460/11 אבוטבול נ' מדינת ישראל.

החלטות מסוג זה מתבססות על מגוון שיקולים רחב בהם שיקולים כלל מערכתיים והתערבותו של ביהמ"ש בשיקולים מסוג זה הינה מצומצמת ותעשה במקרים חרבים ויוצאי דופן.

ככלל שיקולי נוחות של אסיר או נוחיותם של בני משפחה הינם משמשים בדר"כ שיקול רלבנטי.

לאור האמור לעיל, לא מצאתי כי יש להתערב בהחלטת הרשות שהיא החלטה סבירה.

עם זאת, אני מורה על עיכוב העברתו של העותר לכלא אלה ל- 24 שעות על מנת לאפשר לו, כבקשתו, לבוא בדברים עם קצין המודיעין (השעה 14:00).

ניתנה והודעה היום ז' שבט תשע"ח, 23/01/2018 במעמד הנוכחים.