1

נוכחים:

העותר ובאת כוחו עו"ד שרון גואטה

ב"כ המשיב עו"ד ליאור קורן

[פרוטוקול הושמט]

החלטה

העותר מרצה 10 שנות מאסר בגין הריגת בן דודו ותקיפת בן דוד נוסף והוא מבקש לצאת לחופשות לאחר שעבר הליך טיפולי בקבוצת שליטה בכעסים והליך טיפולי נוסף במשך חצי שנה.

המשיב מתנגד להוצאת העותר לחופשות וסומך התנגדותו על חוות דעת וועדת אלמ"ב מיום 22.6.15, לפיה היא התרשמה כי למרות רצונו הכנה של העותר לשקם את חייו ולשנות את דפוסיו הבעיתיים, הרי התהליכים הטיפוליים שעבר עד כה לא יכולים להצביע על שינוי מעמיק ועל הפחתה משמעותית במסוכנותו ומשכך, הוא נדרש לעבור טיפול מעמיק נוסף על מנת שיהיה כשיר לצאת לחופשות.

לאמור בחוות הדעת הגלויה של וועדת אלמ"ב מצטרף האמור בחלק החסוי של וועדת אלמ"ב.

ב"כ העותר טוענת כי וועדת אלמ"ב לא התחשבה במידה הראויה בדו"ח גורמי הטיפול החיובי בכל הקשור להליך הטיפולי שעבר העותר עד כה ובאשר לקביעת וועדת אלמ"ב שהעותר לא מגלה אמפתיה לקורבנות מעשיו ובאשר לעברו של העותר, מצביעה ב"כ העותר על האמור בסעיף 9 לפסק דינו של בית המשפט העליון בע"פ 9349/10 שהוצג בפני.

עיון בחוות הדעת של וועדת אלמ"ב ובדו"ח מנחות הקבוצה לשליטה בכעסים שהוצגו בפני מעלה כי וועדת אלמ"ב לא התעלמה כלל ועיקר מההליך הטיפולי שעבר העותר אך היא קבעה, על סמך עמדתה המקצועית, כי אין די בהליך טיפולי זה על מנת לאפשר לעותר לצאת לחופשות.

2

לאמור בחלק הגלוי של וועדת אלמ"ב ובהעדר סולחה בין משפחת העותר למשפחת קורבנות העבירה, מצטרף האמור בחלק החסוי ויש בשניהם כדי להצדיק את עמדת המשיב שלא להוציא את העותר לחופשות.

אני דוחה את העתירה.

חזקה על גורמי הטיפול שימשיכו לתת לעותר את הטיפול לו הוא זקוק על מנת להפחית את מסוכנותו ולאפשר לו בבוא העת לצאת לחופשות.

ניתנה והודעה היום, יד' תמוז תשע"ה, 01 יולי 2015, במעמד ב"כ הצדדים והעותר.