1

בפניי עתירה נגד ההחלטה המנהלית שדחתה את בקשתו של העותר לשוב ולהשתלב בסבב חופשות.

נימוקי הבקשה:

העותר סיים הליך טיפולי במחלקה לטיפול בעברייני מין, עבר קבוצה טיפולית מתקדמת. התרשמות גורמי הטיפול מהאסיר חיובית מאוד, כך סבורה גם וג"ע בדו"ח מיום 1/6/2015.

מאז ינואר 2015 העותר משולב בשיקום קבוצתי ומועסק במפעל בנצרת עילית.

בחודש מאי 2015 הפר העותר את נהלי המשמעת בכך שיצר קשר חברי, לרבות קשר טלפוני עם עמיתה במקום העבודה. עקב כך הוחלט על הרחקה תקופתית מהשיקום והפסקת חופשות.

בדיון נוסף שערכה ועדת השיקום בחודש ספטמבר, הוחלט עקרונית על החזרתו לשיקום אך התנתה זאת בשילובו המחודש בסבב חופשות. העותר פנה בבקשה לשוב ולהשתלב בסבב חופשות אך בקשתו נדחתה בשל חמ"ן שלילי.

2

העותר פנה שוב ושוב בענין החופשות. בינתיים חלפו 6 חודשים ממועד חופשתו האחרונה, מה שגרם לכך שבקשתו תידון כאילו זו "בקשה ראשונה לחופשה", כפי שמורה "פקנ"צ החופשות".

העותר טוען כי להוצאתו לחופשה השלכה מכרעת לחזרתו והתקדמותו בהליך השיקום, כמו כן הדבר משליך לגבי סיכוייו לשחרור מוקדם.

לטענת העותר, לא שקל המשיב את מכלול השיקולים הדרושים לענין בטרם החליט על שלילת חופשות לתקופה כה ממושכת. גם את ההחלטה על הפסקת החופשות בעקבות עבירת המשמעת היתה סבירה. ההתנהלות שלאחר מכן איננה סבירה והובילה לתוצאה בלתי מידתית.

ככל הידוע לעותר התנגדות גורמי המודיעין להחזרתו לסבב חופשות הוסרה, כמו כן אין מניעה מצד מב"ן ווג"ע לחופשות.

כתב התשובה:

חופשותיו של העותר הופסקו בחודש יוני 2015 לאחר שהתקבל בעניינו מידע מודיעיני שלילי. לאחר מס' בקשות של העותר לשוב לסבב חופשות, הוחלט בפברואר 2016 לאשר את בקשתו לחופשה.

על פי הוראות "פקנ"צ החופשות", אסיר שחופשותיו הופסקו מכל סיבה שהיא, לתקופה העולה על 6 חודשים, דין יציאתו לחופשה לאחר שחודשו חופשותיו כדין "יציאה ראשונה". להגדרת החופשה כ"חופשה ראשונה" נפקות מעשית - גם לגבי תדירות החופשות וגם לגבי משך החופשות.

3 החופשות הראשונות לא יעלו 48 שעות.

המשיבה סבורה כי לאור ההחלטה המנהלית להחזרתו לסבב חופשות, מתייתר הצורך בדיון בנושא החופשות.

באשר לשיקום:

ההחלטה להרחקת העותר מהשיקום התקבלה בעקבות קבלת מידע מודיעיני שלילי ובשל הפרת תנאי המחלקה.

3

ביום 14/4/2016 החליטה ועדת השיקום שהעותר יוכל לחזור לשיקום, אך זאת רק אחרי שיצא לחופשה בת 24 שעות, על מנת לבחון את התנהגותו.

המשיבה טוענת כי ההחלטות המנהליות הינן סבירות ואין מקום להתערבות שיפוטית בהן.

מב"ן, שהתבקש להתייחס לפניית העותר, בהתחשב בעבירות בגינן מרצה העותר את עונשו, המליץ בשלב ראשון על 3 חופשות בנות 12 שעות כל אחת ולאחר מכן לשוב ולבחון אם להאריך את משך החופשות.

פרטים אודות העותר:

העותר הינו אסיר פלילי המרצה עונש מאסר של 11.5 שנים בגין עבירות מין חמורות שביצע כלפי אחותו.

דיון:

בדיון שנערך ביום 27/9/2016 הודיעה ב"כ העותר כי ,העותר אמנם הוחזר לשיקום אך מיד לאחר מכן הוא שוב הוצא מהשיקום.

ב"כ המשיבה הסבירה כי לאחר שהתקבלה החלטה להחזיר את העותר לשיקום ולאחר שהעותר הוחזר לשיקום, התקבל חמ"ן שלילי מהעת האחרונה בדבר כוונת פגיעה בעותר. חופשותיו הוקפאו שוב והוא הוחזר לאגף נ"ס.

העותר היה משולב בשיקום תקופה של כ- 7 חודשים, הורחק מהשיקום לאחר שקיים קשר עם עובדת במפעל בו עבד במסגרת השיקום הקבוצתי. הוא הודח מהשיקום, הועבר לאגף נ"ס וחופשותיו הופסקו. בהדרגה הוא הוחזר שוב לסבב חופשות והומלץ לחזרה לשיקום. לאחר ששהה העותר בשיקום יום אחד, התקבל מידע המחייב בדיקה. תוכן המידע חייב הקפאת השיקום והחופשות עד לבדיקת המידע, גם על ידי מודיעין שב"ס וגם על ידי משטרת ישראל.

4

עיינתי בחומר המודיעיני שהוצג בפניי, גם לא נעלמה מעיני הודעת העדכון מיום 22/9/2016 של ידיעה מס' 2284381.

אין ספק שהמידע מחייב בדיקה והתייחסות של משטרת ישראל וגורמי שב"ס שעליהם האחריות לשלום הציבור ובכלל זה לשלומו של האסיר, גם בעת חופשתו.

למרות האמור, נראה לי כי ,לאור כברת הדרך הארוכה והמשמעותית שעבר העותר, כפי שהדבר בא לידי ביטוי בעמדת הגורמים המקצועיים מב"ן ווג"ע, ועל רקע החלטת ועדת השיקום מיום 18/9/2016, שהחליטה על החזרתו לשיקום לאחר שחופשותיו חודשו,יש לקצוב פרק זמן להשלמת הבדיקה.

לפיכך אני מורה שהליך הבדיקה ייערך בהקדם וכי הגורמים הרלבנטיים ישובו וישקלו את ענין הסרת הקפאת החופשה והשילוב בשיקום הקבוצתי בתוך 21 יום מהיום.

ניתנה היום, ד' תשרי תשע"ז, 06 אוקטובר 2016, בהעדר הצדדים.