1

לפני עתירת אסיר בעניין הטיפול הרפואי הניתן לו.

האסיר טוען כי הוא סובל מבעיות כרוניות של מערכת העיכול ותלונותיו אינן זוכות לטיפול. העותר מבקש שיינתנו הוראות לספק לו את הטיפול התרופתי שהוא זקוק לו.

העותר הינו אסיר פלילי המרצה עונש של 4 שנות מאסר ועוד 7 חודשים בגין עבירה של גרימת חבלה חמורה.

כתב התשובה :

העותר מטופל בהתאם להנחיות רפואיות כמפורט בהתייחסות רופא בית הכלא - ד"ר סרגיי טדלה.

בדיון טען העותר כי אמנם טופל ואף עבר ניתוח להסרת טחורים בבית החולים "זיו" אולם הבעיה הרפואית נמשכת, הוא סובל מפיסורה אחורית. לצוות הרפואי בבית החולים "זיו" בצפת אין את הניסיון והידע הרפואיים המספיקים ועל כן הוא מבקש שתינתן הוראה שהטיפול בו ייעשה בבית החולים "רמב"ם".

2

לאחר שבחנתי את טענות העותר ואת תגובת המשיבה, לא מצאתי מקום להתערב בהחלטת הרשות המנהלית.

ממכתבו של רופא הכלא עולה שהאסיר עבר ניתוח טחורים ביום 25/8/15. כמו כן, הוא אובחן כסובל מפיסורה אחורית. לאחר הניתוח הומלץ על מעקב, טיפול נגד כאבים ושמן פראפין.

לאחר מכן היה במעקב במרפאה הכירורגית בבית החולים, נבדק בתאריכים:

7/9/15,12/10/15,5/11/15,14/12/15 הומלץ על טיפול במשחה ושמן. התרופות נרשמו בתיקו האישי של האסיר.

אחראי המרפאה מציין שהעותר מקבל את הטיפול שנקבע לו. הוא לא הסתפק במנת התרופות הניתנת לו וביקש לרכוש על חשבונו מנה נוספת.

לעותר אין זכות מוקנית לבחור את הטיפול הרפואי שיינתן לו.

ראוי שטענתו של העותר לפיה הוא איננו מקבל את המענה לבעיותיו הרפואיות בבית החולים "זיו" ועל כן יש להפנותו לבית החולים רמב"ם - טענה זו תיבדק על ידי רופא הכלא בהתאם לשיקול דעתו המקצועי.

בהתאם למסקנתו ימליץ רופא הכלא האם יש צורך בהמשך טיפול, אופי הטיפול ומקומו.

בכפוף להערה זו, אני מורה על דחיית העתירה.

ניתנה היום, כ"ט שבט תשע"ו, 08 פברואר 2016, בהעדר הצדדים.