1

1.         העותר נידון לחודשיים וחצי מאסר בעבודות שירות בגין הרשעתו בעבירה על חוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952 נושא ת"פ 6908-12-13 ו-2147-04-13 (ביהמ"ש השלום בפתח תקווה) ועד היום ביצע רק 20 ימים מהתקופה הנ"ל.

2.         ביום 28/10/15 החליט המשיב להפסיק את עבודות השירות של העותר מאחר ולא התייצב לביצוען וגם כאשר התייצב לעבודה בצ'יימס ראש העין, ביצע אותן שלא כראוי, וניתק קשר עם משרדי המשיב.

3.         העותר טוען בכתב העתירה ובטיעוני בא כוחו בפני שהוא לא התייצב לעבודה במוסד "המשקם", לשם הוצב לאחר שהופסקה עבודתו ועבודת עובדי שירות אחרים במוסד צ'יימס, בגלל ריחוקו ממקום מגוריו ונעדר מעבודתו בגלל היותו מטפל, יחד עם בני משפחתו, בחמיו שסבל ממחלה ממארת.

2

באשר לאי נוכחותו של העותר בשימוע שנערך לו בהעדרו ביום 7/9/15, טוען בא כוחו שהעותר סבר, בשל חוסר הבנה, ששיחת הבירור שהתקיימה לו עם המפקחת על עבודות שירות קודם לאותו מועד היא השימוע והמתין לתשובת המשיב.

במהלך הדיון בפני הציג ב"כ העותר מסמכים רפואיים לפיהם אשת העותר הייתה מאושפזת לכל היותר בימים 22-23/6/15 וחמיו של העותר אושפז בחודש יולי 2015, חודשיים אחרי שהעותר הפסיק להתייצב לעבודות השירות.

4.         לטענת ב"כ העותר, מרשו חסר עבר פלילי, מדובר במאסר ראשון והיום הוא בעל מסעדת בשרים שעובדת בשעות הלילה.

5.         עיון בעובדות ובנימוקים להפסקת עבודות השירות של העותר מעלה שהוא עבד בחודש מאי 2015 רק יום אחד ולא עבד כלל בחודשים יוני-ספטמבר 2015, למרות שאשתו הייתה מאושפזת לכל היותר רק יומיים וחמיו היה מאושפז בחודש יולי 2015.

6.         ממענה המשיב לעתירה עולה שכבר במקום עבודתו הראשון במוסד צ'יימס תפקודו היה לקוי, כמתואר בסעיף 6 למענה, וכאשר הועבר לעבוד במפעל המשקם, לא התייצב וטען שהמקום רחוק מידי ממקום מגוריו.

7.         אינני מקבל טענת העותר שלא התייצב לשימוע בגלל שסבר בטעות ששיחת הבירור שנערכה לו ביום 29/7/15 היא שימוע שכן העותר חתם על זימון לשימוע והוסבר לו שאי התייצבותו לשימוע תיחשב כויתור עליו.

            כאשר נשאל העותר, שהתקשר למשיב כשבועיים לאחר השימוע, מדוע לא התייצב אליו, לא ידע להסביר מדוע לא התייצב.

3

8.         לאור השתלשלות העניינים בכל הקשור לאי ביצוע עבודות השירות, החלטת המשיב להפסיקן סבירה ומוצדקת שכן, כפי שנקבע ע"י כב' השופט רובינשטיין, כתוארו אז, בסעיף ז' להחלטתו ברע"ב 11160/07 מדינת ישראל נ' ביטון, עונש עבודות שירות הוא פריבילגיה עונשית שניתנת במקום מאסר בפועל ואם נאשם מבטא בהתנהגותו אי התאמה לריצוי עונש שיקומי, אין מנוס מלהפעיל לגביו מאסר ממשי כדי להבטיח את האפקטיביות של הענישה ולהגשים בכך את תכלית ההליך הפלילי.

9.         אני דוחה את העתירה.

העותר יתייצב לריצוי מאסרו בבית סוהר הדרים, ביום 20.3.16 עד השעה 10:00, או על פי החלטת שב"ס, כשברשותו תעודת זהות והחלטה זו.

על ב"כ העותר לתאם את הכניסה למאסר, כולל האפשרות למיון מוקדם, עם ענף אבחון ומיון של שב"ס, טלפונים: 08-9787377, 08-9787336.

ניתנה היום, ה' אדר א' תשע"ו (14 פברואר 2016) במעמד ב"כ הצדדים והעותר.