1

לפני עתירת אסיר (להלן: "המבקש") להורות למשיבים לשנות את סיווגו מאסיר בטחוני לאסיר פלילי.

כנגד המבקש הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות נשק, אך לדבריו, לא נטען בבקשה למעצרו כי המניע למעשים המיוחסים לו הוא לאומני והוא גם אינו משתייך לארגון עוין. לפיכך נטען כי סיווגו כאסיר בטחוני נעשה באופן שרירותי ויש להורות על שינוי הסיווג.

2

המשיבים טענו בתגובתם כי המדובר בעצור עד תום ההליכים וכי כתב האישום מייחס לו עבירות של סחר בציוד מלחמתי, ניסיון לסחר בציוד מלחמתי, החזקת צעצוע מסוכן בצוותא, החזקת נשק בצוותא והחזקת נשק. המשיבים טענו כי החלטה על סיווג אסירים היא החלטה מנהלית אשר מסורה לסמכותם של הגורמים המקצועיים ואשר נועדה בין היתר לצורך ניהולם של בתי הסוהר תוך שמירה על הסדר, המשמעת והבטחון. בנסיבות כאן, מיוחסות למבקש עבירות שנסיבותיהן ביטחוניות ומכאן סיווגו. בנוסף נטען כי נספח א' לפקודת הנציבות 05.04.00 בדבר "תהליך הגדרת אסיר בטחוני" מפרט את העבירות הביטחוניות שייחשבו עבירות מובהקות וביניהן החזקה או יצור של כלי ירייה. המשיבים טוענים כי בקשת המבקש לשינוי סיווג נבחנה על ידי הגורם המוסמך וביום 28.7.21 לאחר בחינה ושקילה נדחתה זאת בין היתר נוכח העבירות המיוחסות לו ובשל חוות הדעת של גורמי המודיעין אצל המשיבים המבוססות גם על חוות דעת של גורמי בטחון. אשר על כן, עתרו המשיבים להורות על דחיית העתירה.

אחר שעיינתי בכתבתי הטענות, שמעתי את הצדדים בדיון ועיינתי בחומר מודיעיני חסוי שהוגש לעיוני, הגעתי לכל דעה כי דין העתירה להידחות מן הנימוקים שיפורטו.

אקדים ואומר כי אכן, הסמכות לקבוע סיווגו של אסיר נתונה לגורמים המקצועיים אצל המשיבים ולהם בלבד. זאת ועוד, התרשמתי כי בקשתו של המבקש נבחנה באופן רציני ומעמיק וההחלטה לדחותה מבוססת על שיקולים רלוונטיים.

לגוף העניין, הוצג בפניי חומר מודיעיני מאת גורמי הביטחון אשר מבסס את טענת המשיבים כי הרקע לסיווג הוא עיסוקו הנרחב של המבקש עד למעצרו בסחר באמל"ח, תפקידו המרכזי בפעילות וקשריו עם גורמי טרור, המסכנים את המדינה והאזור.

כל אלה הביאוני למסקנה כי לא נפל דופי בהחלטת המשיבים על סיווג העותר כאסיר בטחוני ועל כן דין העתירה להידחות.

פסק הדין יועבר לב"כ הצדדים ולעותר בעצמו.

ניתן היום, י"ד חשוון תשפ"ב, 20 אוקטובר 2021, בהעדר הצדדים.