בדנ"פ 6738/99 {ישראל גוטליב נ' מדינת ישראל, תק-על 2000(1), 742 (2000)} נקבע מפי כב' השופט א' ברק:

"בפניי בקשה לדחיית ביצוע ריצויו של עונש המאסר שהוטל על המבקש.

/// לאחר שעיינתי בטענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה, כי דין הבקשה להידחות.

בית-המשפט שב וקבע, כי: 'עיכוב ביצוע גזר-דין בנימוק שהוגשה בקשה לחנינה לכב' נשיא המדינה, יש בו... משום עירוב שיקוליו של בית-המשפט בשיקוליה של הרשות המכוננת, ומשום אפשרות של, כביכול, השפעה על שיקוליה של זו, ומן הראוי שלא ייעשה כך ולא ייראה כך' (בש"פ 1835/93 דב קלווין נ' מדינת ישראל, פ"ד מז(1), 101, 104. ראה גם: רע"פ 8182/91 צרפתי אליאב נ' מדינת ישראל (לא פורסם); רע"פ 2669/97 אסולין יעקב נ' מדינת ישראל (לא פורסם); רע"פ 5267/97 מסעודה דקה נ' מדינת ישראל (לא פורסם); דנ"פ 4603/97 אהרן משולם נ' מדינת ישראל, תק-על 98(2), 614 .(1998)

כל עוד לא מיצה המבקש את הסעדים הדיוניים שעמדו לרשותו היה מקום לשקול את עיכוב ביצוע עונש מאסרו. אולם משמיצה המבקש סעדים אלה עד תום גוברת ידו של האינטרס הציבורי בהטלת עונשים ובריצויים סמוך ככל האפשר למועד ביצוע העבירות. בנסיבות אלה ונוכח גישתו העקבית של בית-המשפט, כפי שהובאה לעיל, אין עוד מקום בהמשך עיכובו של ביצוע העונש שהוטל על המבקש.

הבקשה נדחית, איפוא."

יודגש כי כלל השיקולים המפורטים בבקשת החנינה שהוגשה לכבוד נשיא המדינה נלקחו בחשבון על ידי בית המשפט בגזירת עונשו של המבקש, וזאת למעלה מן הצורך.

משאלה הם פני הדברים, ולנוכח פסיקת בית המשפט, הבקשה נדחית.

ניתנה היום, כ"א כסלו תשפ"ג, 15 דצמבר 2022, בהעדר הצדדים.