עת"א 3955/03/16 – אבי דנינו נגד שרות בתי הסוהר,מדינת ישראל
בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים |
||
עת"א 3955-03-16 דנינו(אסיר) נ' שרות בתי הסוהר |
|
06 מרץ 2016 |
1
לפני כב' השופט בני שגיא |
|
|
העותר |
אבי דנינו (אסיר)
|
נ ג ד |
|
המשיבים |
.1 שרות בתי הסוהר .2 מדינת ישראל
|
נוכחים:
ב"כ העותר - עו"ד טל ליטן
ב"כ המשיבים - עו"ד אילן רזניק
העותר הובא על-ידי שב"ס
[פרוטוקול הושמט]
החלטה
העותר מרצה עונש מאסר בן ארבע שנים בבית מעצר "אבו כביר". על הפרק עתירתו לצאת לחופשה מיוחדת לצורך השתתפות באירוע ברית המילה של בנו, כאשר קודם לכך מבקש העותר לשהות בביתו מספר שעות על-מנת להיערך לאירוע.
שני טעמים מרכזיים עומדים ביסוד התנגדות המשיב.
2
הראשון - העובדה כי בניגוד לחובה המפורטת
בתקנה
השני - ידיעות מודיעיניות בדבר כוונה לפגוע בעותר (הדברים נאמרו בדיון הפתוח כך שאין מניעה לפרטם).
עוד הוסיף עו"ד רזניק, כי המשיב נכון יהיה להעניק ביקור פתוח בתנאים מקלים, ונכון יהיה לשקול ביקור בית בליווי אנשי שב"ס.
אפתח בהתייחסות לטעם הראשון העומד ביסוד התנגדות המשיב, וסבורני כי ככלל, יש טעם של ממש בדחיית עתירות על בסיס טעם זה. הדברים עולים משורה ארוכה של החלטות בית המשפט. כך לדוגמא, עת"א 21457-12-15; כך עת"א 23675-12-15; וכך גם מהחלטות בית המשפט העליון בבג"צ 3094/15. אמרתי כי הדברים יפים לרוב הסיטואציות, אלא שבמקרה שבפניי, סבורני כי אין מדובר בטעם אשר צריך להוביל לדחיית העתירה, וזאת בשים לב ללוח הזמנים המאוד קצר בו הוגשה העתירה והתבררה, ובשים לב למועד האירוע - בעוד יומיים. אלמלא כן, נכון הייתי להורות על מחיקת העתירה, ומתן אפשרות לעותר להגישה מחדש כשהיא נתמכת בתצהיר כדין.
ביחס לטעם השני, ולאחר שעיינתי בידיעות המודיעיניות, סבורני כי אין בהן כדי להוביל לדחיית העתירה. הידיעות בנות מספר חודשים, אינן כוללות כוונה או התייחסות לכוונה פלילית מסוימת של העותר (בין אם ביחס לבריחה ובין אם ביחס לרצון לפגוע באחרים), ויש בהן, לצד התייחסות לאותה כוונה מסוימת לפגיעה בעותר, גם התייחסות לתפקודו החיובי והמיטבי של העותר בבית המעצר כאסיר תומך. יתרה מכך, קיימת גם הערכה מודיעינית הכלולה בגוף הידיעה, שאף בה יש, במידה מסוימת, כדי להקהות מעוקצו של המידע ומידת האותנטיות שלו. אפנה בעניין זה למסמך אותו סימנתי בש/1 בעמ' 32 ס"ק (3) - התרשמות קצין המודיעין.
העובדה כי מדובר באירוע משמעותי מאוד אף היא רלוונטית, ואם אותם טעמים היו עומדים על הפרק ביחס לסוג אחר של אירוע, אשר אינו ברית של בנו של העותר, יתכן והיה בהם כדי להוביל לדחיית העתירה. כפי שציינתי לעיל, גם לסוג האירוע יש משמעות.
3
בהינתן האמור לעיל, מצאתי לקבל את העתירה ולהורות על שחרורו של העותר ממאסרו ביום 8.3.16 החל מהשעה 10:00 בבוקר ועד לשעה 20:00 בערב, וזאת בתנאים הבאים:
א. הפקדה במזומן בסך 20,000 ₪.
ב. ערבות עצמית בסך 100,000 ₪.
ג. שלוש ערבויות צד ג' בסך 100,000 ₪ כל אחת, אשר תיחתמנה על-ידי מר אמיתי מרדכי, גב' שם טוב גלית, גב' דנינו דקלה
בזמן יציאתו של העותר מהמאסר ובמשך כל שהותו מחוץ למאסר ובמהלך האירוע, עד לשיבתו לבית המעצר, ישהה העותר בפיקוח צמוד של לפחות שניים מהערבים שפרטיהם צוינו לעיל.
ניתנה והודעה היום כ"ו אדר א' תשע"ו, 06/03/2016 במעמד הנוכחים.
|
בני שגיא , שופט |
הוקלדעלידיכנרתגולן
