1

1.      העותר - הנושא במאסר בגין עבירות אחרות - מצוי במעצר עד תום ההליכים, לנוכח כתב אישום המייחס לו עבירות חמורות שבגינן הוא מוגדר כאסיר בטחוני. אלא שהנהגת האסירים הבטחוניים מתנגדת להחזקתו באגפים הבטחוניים, וטענתו - שלא נסתרה - היא שהשארתו שם הייתה מסכנת את חייו. אפשר שהתנגדות זו יסודה בכך שהעותר כופר בעבירות המיוחסות לו, ואף טוען שבהשקפת עולמו אינו מזדהה איתן בשום צורה ודרך.

כתוצאה מכך, שהה העותר בתנאי הפרדה אך באגף שאינו הפרדה (אולם טיבו לא הובהר) ואף שמר על קשר טלפוני עם משפחתו. לפני כחמישה חודשים הועבר העותר לתנאי הפרדת יחיד, וכל זאת מן הטעם של הגנה על שלומו.

עתירתו נסובה בעיקר על הגדרתו כאסיר בטחוני והמגבלות הכרוכות בכך, ועל השמתו בהפרדה. נטען בפני שמצב הדברים הוביל להידרדרות במצבו הרגשי של העותר, אשר החריפה בעקבות העברתו להפרדה וההגבלות הקשות שהוטלו עליו בגין כך.

2

2.      בהחלטה מפורטת ביום 13.7.22 ולאור הבעייתיות האמורה, הצעתי למשיב לבחון אפשרויות שונות העולות מפקודות הנציבות.

3.      ביום 17.8.22 קיימתי דיון דחוף בשל טענת ב"כ העותר בדבר "הדרדרות במצבו הרגשי" של העותר, אשר בדיון לא נסתרה. התברר שהעותר מצוי באגף עצורי ימים, ושאינו יוצא מתאו אלא למקלחות. כן הובהר שהוא זוכה לביקורים של משפחתו, ועל כן לא ניתנה לו שיחת טלפונית עם רעייתו - כפי שהיה משוחח עמה קודם לכן - ולו לפנים משורת הדין.

הבעתי את דעתי, שהחזקת העותר בתנאים כה קשים, אך בשל כך שהנהגת האסירים הבטחוניים "דחתה" אותו, אינה מניחה את הדעת, ושיש לקבוע אפשרות חלופית שפגיעתה קטנה יותר.

4.      בדיון שלישי שהתקיים ביום 21.9.22, נמסר שהעותר הועבר לאגף שמור. כן הובהר שגם בו הוא נמצא בתאו לבד כמעט כל שעות היממה (למעט כשעה ביום), ללא טלפונים לבני המשפחה או לעורך דינו. אף שתנאים אלה כמעט זהים לתנאי הפרדה, שאותם מצאתי לא מוצדקים בנסיבות העניין, קבעתי שאין להתערב בהחלטה זו, לנוכח הודעת המשיב שמעת לעת יערוך בדיקות האם ניתן לשלב את העותר בחברת אחרים וכן בשאלות אחרות הקשורות לתנאי מאסרו.

כן הוריתי, לנוכח האמור, להתיר לעותר לקיים שיחות טלפון עם עורך דינו במתכונת הקבועה בסעיף 22 לתקנות סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים) (תנאי החזקה במעצר), התשנ"ז-1997, כדי למצות את הגנתו, וזאת - בהעדר סיבה מבצעית גוברת - בתדירות של לכל הפחות פעם בשבוע.

מעבר לכך, העתירה באשר להגדרתו כאסיר בטחוני ולתנאי החזקתו במאסר נדחתה.

5.      המשיב לא השלים עם החלטתי וביקש לעיין מחדש בפסק הדין, בכל הקשור לשיחות הטלפון. ב"כ העותר התנגדו לעיון מחדש, והוסיפו שהוגשה בקשת רשות לערער על פסק הדין. כן הגישו בקשה להתיר לעותר ליצור קשר עם רעייתו (שכן ביני לביני נשללו ממנו הביקורים), והודעת עדכון לפיה הביקורים נשללו מכל האסירים הבטחוניים, ולכן במצב הנוכחי העותר כלוא בגפו כ-23 שעות ביממה ללא יכולת לשוחח עם איש.

6.      לאור הדברים המפורטים לעיל, לא מצאתי שיש מקום לעיין מחדש בהחלטתי. בלי להידרש לשאלת הסמכות של בית משפט לשנות החלטה אופרטיבית בפסק הדין שנתן, לא מתקיימים במקרה דנן תנאים חדשים שעשויים להצדיק זאת.

3

7.      לא מצאתי מקום לדון לאחר מתן פסק דין בבקשת העותר לשנותו בדרך של מתן הוראה לאפשר קשר עם רעייתו. גם עניין זה הוכרע, וככל שיש בידי העותר טעמים חדשים, עליו לפנות למשיב בהליך מנהלי.

8.      אף אילו הייתי מעיין מחדש בהחלטתי, לא הייתי מוצא לשנותה, שכן היא מתחייבת מן העובדות המיוחדות של המקרה. כאמור, העותר מנותק כמעט לחלוטין מן העולם שמחוץ לבית הסוהר, הוא אינו נמצא בקשר עם שום אדם בתוך בית הסוהר (למעט סוהרים), מצבו הרגשי הקשה לא נסתר, ועתה גם ביקורי המשפחה להם זכה נפסקו. כלל תנאי המאסר שלהם הוא זוכה גרועים מאלה שהיה זוכה להם, בין אם היה משולב באגף אסירים בטחוניים ובין אם היה משולב כחריג באגף רגיל, וכל זאת לא בשל פגם בהתנהגותו בכלא - אלא בשל עמדת המשיב הנגזרת מהתנגדות הנהגת האסירים הבטחוניים לשלבו ביניהם.

זהו צבר נסיבות ייחודי ויוצא דופן, התומך בצורך לאפשר לעותר לעמוד בקשר עם עורך דינו כדי לקדם באופן יעיל את משפטו הפלילי ואף את ההליכים הקשורים לתנאי מאסרו החריגים.

9.      לאור אלה הבקשות נדחות.

ניתנה היום, כ"ג תשרי תשפ"ג, 18 אוקטובר 2022, בהעדר הצדדים.