1

נוכחים:

העותר בעצמו

ב"כ המשיב עו"ד מצדה מועלם

[פרוטוקול הושמט]

החלטה

לא נדרשתי לתשובת המשיב מעבר לאמור בכתב התשובה.

העותר נדון למאסר בן 10 שנים, 9 חודשים ו- 21 ימים לאחר שהורשע במסגרת צירוף תיקים בעבירות של הריגה, גרימת חבלה חמורה, שימוש בסמים מסוכנים, איומים, גניבות, נשיאה וייצור של סכינים ופגיונות והתפרצות לדירה, את מאסרו הוא מרצה מיום 3.3.13, אסיר אלמ"ב, קטגוריה א משטרה.

העותר מלין על הגדרתו כאסיר אלמ"ב.

לטענתו הוא מרצה את מאסרו בגין הריגה אך גם בגין תיק שנתפתח לו על רקע אלימות במשפחה נגד דודתו עת היה במעצר בית, דודתו חפצה להגיע לדיון היום אלא שהוא סבר כי אין צורך בכך.

2

בכתב התשובה נטען כי על פי הוראות התע"ס 3.37 אסיר יוגדר כאלמ"ב אם ביצע עבירת אלימות כנגד בן משפחה ובחלופה הראשונה מוגדר בן משפחה אף כדוד או דודה.

העותר, כאמור, מרצה מאסר בגין צרוף תיקים. אחד מן התיקים הינו תיק פלילי 52792-09-12 בו הואשם העותר והורשע בגרימת חבלה חמורה לדודתו, עמה התגורר באותה עת, לאחר שאחז בדודתו בחוזקה, הפילה ארצה ובעודה שרועה על הרצפה בעט בפניה וזאת בצוותא חדא עם אחר.

משכך, הגדרתו של העותר כאסיר אלמ"ב הינה הגדרה מוצדקת ואין כל מקום להתערב בשלב זה בהחלטת המשיב.

לאור האמור הנני דוחה את העתירה.

ניתנה והודעה היום י"ב שבט תשע"ז, 08/02/2017 במעמד הנוכחים.