בפני עתירה שהוגדרה כעתירה דחופה כנגד החלטת המשיב להגדיר את העותר כבעל פרופיל אלמ"ב.

העותר מציין בעתירתו כי כפועל יוצא מתבקש בית המשפט להורות על שינוי הקטגוריה של האסיר ושילובו בסבב חופשות.

בהחלטת ביניים שניתנה בבית המשפט היום, קבעתי שאין מקום לדון בעניין החופשות כל עוד האסיר מוגדר בקטגוריה המונעת חופשות.

טענות העותר:

·        העותר אינו עולה על הגדרת פרופיל אלמ"ב.

·        לא היה מקום להגדיר את האסיר כאסיר בעל פרופיל אלמ"ב כל עוד לא התכנסה הועדה לדון בעניינו.

·        בדיון הוסיפה וטענה ב”כ העותר כי היה על המשיב להציג בפניה את עמדת מודיעין שב"ס, משטרת ישראל, וגורמי הטיפול בשב"ס.

·        ב"כ העותר סבורה שיש מקום לדון במתן חופשות שכן נושא החופשות הועלה במסגרת העתירה, והגדרתו של העותר בקטגוריה א' אין בה כדי למנוע דיון בהחלטה בעניין החופשות. ההבחנה בין הקטגוריה לבין היציאה הפיזית לחופשה הינה הבחנה מלאכותית, שכן ועדת אלמ"ב דנה גם בעניין החופשות.

·        אחיו של העותר שהיה הנאשם מס' 3 בכתב האישום שהוגש נגד מספר נאשמים ריצה את מלוא עונשו - 10 חודשים, וחזר להתגורר באזור ירושלים בסמוך למקום מגורי הקורבן.

·        התנהלותו של האסיר ללא רבב, ממלא תפקידים כתומך ואחראי על התומכים, אין מידע שלילי לגביו, ואין רבב בהתנהגותו.

המשיבה מבקשת לדחות את העתירה וסבורה שהגדרתו של העותר נעשתה כדין.

אני סבור שב"כ העותר נתפסה לכלל טעות, משהוגדר העותר לקטגוריה א' וכל עוד לא הוסרה הגדרה זו, אין מקום לדון בעניין החופשות.

באשר להגדרה, גם בעניין זה נתפסה ב"כ העותר לכלל טעות, שכן העותר איננו בעל פרופיל אלמ"ב אלא הוא הוגדר כבר כאסיר אלמ"ב.

האסיר הורשע יחד עם נאשמים אחרים- שני אחיו, בשני אישומים בעבירות של נשיאת נשק, ירי מנשק חם, איומים, סיוע לנשיאת נשק, סיוע לירי עם נשק, חבלה חמורה, סיוע לחבלה חמורה, שיבוש הליכי משפט. כל זאת, לפי החלוקה של העבירות בין הנאשמים כמפורט בהכרעת הדין.

הנאשמים שלושתם אחים, והאירועים מקורם בכך שאחותם של הנאשמים הייתה נשואה לבן משפחת המתלוננים, בעקבות הגירושים, נוצר סכסוך שהגיע להסלמה ולביצוע עבירות.

גם הטענה של ב"כ העותר לפיה אין מקום להגדיר אסיר כבעל פרופיל אלמ"ב בטרם תתכנס הועדה, איננה מדויקת.

ההגדרה של אסיר כבעל פרופיל אלמ"ב כאשר מתקיימים לגביו הנתונים והתנאים המצדיקים הגדרה זאת, מביאים לכך שועדת אלמ"ב תתכנס בעניינו ותחליט האם להגדירו כ"אסיר אלמ"ב" או כ"אסיר רגיל"

ועדת אלמ"ב שהתכנסה ביום 06/07/22 המליצה על הגדרתו של האסיר כ"אסיר אלמ"ב".

הועדה מציינת כי על פי עובדות כתב האישום בהם הורשע האסיר, הרקע לתקיפה נבע מסכסוך שנוצר בין המשפחות עקב גירושי האחות, וקרוב משפחתם של נפגעי העבירה, משפחת האסיר שילמה פיצויים למשפחת הנפגעים ואף נחתם הסכם סולחה.

העותר, בהתייחסו לעבירות טען שהבסיס לסכסוך אינו גירושי אחותו, אלא סכסוך בגין חלקת אדמה, שלל כל בעייתיות וקשר עם נפגעי העבירה. עובר לכינוס הועדה, היה מצוי בשלב הראשוני של הטיפול, הועדה התרשמה עפ"י החומר הגלוי והחסוי שהבסיס לביצוע העבירות הוא אכן גירושי אחותו, והיחסים בין המשפחות כתוצאה מכך על כן הוגדר האיסר כאסיר אלמ"ב.

עמדת משטרת ישראל שצורפה כנספח ה' לתשובת המשיבה, התנגדה לשינוי הסיווג.

אלמ"ב הגיש עמדה מעודכנת ביום 01/01/23, לפיה הועדה מתרשמת כי האיסר ביצע את העבירות כחלק מהתרבות בה גדל, תוך שלקח חסות על אחותו ועל מהלך חייה וכן, כחלק ממחויבותו לתא המשפחתי. ביחסו לעבירות, מודה בביצוע העבירה אך מייחס למשפחת הנתבעים יוזמה. תופס את נפגע העבירה כמסוכן לאחותו. האסיר השתלב אך טרם השלים טיפולים בתחום האלימות. הועדה מציינת כי בהמשך לחומר הגלוי והחסוי שהיה בפניה, עולם הרושם כי עדיין קיימת מסוכנות כלפי נפגעי העבירה, ועל כן הועדה איננה ממליצה על שחרור מוקדם וגם לא על חופשות.

בנוסף לחו"ד הגלויה, הוגש לעיוני החלק החסוי של חו"ד. בחלק החסוי מפורטים מקורות המידע והמסמכים החסויים שהוצגו בפני הועדה.

האמור בחלק החסוי של חו"ד, מעמיד בסימן שאלה את "הסכם הסולחה" הנטען.

פרק הסיכום שבחלק החסוי מצביע על מסוכנות ועל נימוקים נוספים המצדיקים את הגדרתו של העותר כאסיר אלמ"ב ואת ההתנגדות ליציאתו לחופשות ושחרור מוקדם.

ועדת אלמ"ב הינה ועדה מקצועית המורכבת ממספר חברים הקשורים לאלמ"ב.

נפסק לא אחת, שאין זו דרכו של ביהמ"ש להתערב בהחלטות מקצועיות הנתונות לשיקול דעתו של הגורם המוסמך, ואין להתערב בהם אלא במקרים חריגים (רע"ב 2610/22 אולג אמירמוב נ' שב"ס כב' השופט סולברג).

בענייננו ועדת אלמ"ב נדרשה לעניינו של המבקש, עמדו בפניה כל המסמכים והמידע הנדרשים. נראה שהדיון היה ענייני,מקצועי , המסקנה וההמלצות מבוססות על החומר שהונח בפני הוועדה.

נחה דעתי כי החלטת ועדת אלמ"ב כמפורט בחו"ד לרבות החלק החסוי, הינה סבירה ואין מדובר במקרה חריג המצדיק התערבות בית משפט.

לפיכך העתירה נידחת.

ניתנה היום, י' טבת תשפ"ג, 03 ינואר 2023, בהעדר הצדדים.