1

בקשת המבקשת להורות על המשך החזקתו של המשיב בהפרדת יחיד למשך 6 חודשים נוספים החל מיום 3.7.18 וזאת בהתאם להוראות סעיף 19ה(א)(1) לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], תשל"ב-1971.

המשיב מרצה מאסר עולם לא קצוב בגין עבירת רצח על רקע כבוד המשפחה וכן בגין עבירות נוספות שעבר במהלך מאסרו וביניהן איומים, תקיפה והכשלת שוטר, תקיפת עובד ציבור ותקיפה הגורמת חבלה של ממש.

את מאסרו מרצה המשיב מיום 23.7.2001 והוא מוחזק בהפרדת יחיד החל מיום 29.11.11.

2

למשיב רקע של שימוש בסמים ואלכוהול החל מגיל 18 שנים ללא גמילה ממוסדת, הוא החל מעקב פסיכיאטרי במהלך מאסרו לפני כחמש שנים, אובחן כסובל מסכיזופרניה , לאור התדרדרות במצבו אושפז במב"ן על פי צו בית משפט בין 31.7.17 ל - 1.1.18 ומתום האשפוז מצוי במסגרת צו לטיפול מרפאתי כפוי, החל להקפיד על הטיפול הניתן לו ומוגדר אסיר השגחה רמה ב'. המשיב מצוי בקשר תמיכתי אינטנסיבי עם העובדת הסוציאלית ומשתף פעולה.

לטענת המבקשת, המשיב מזוהה עם ארגון פשיעה המצוי בסכסוכים רבים עם ארגוני פשיעה נוספים ומשפחות פשע ונקשרו סכסוכים אישיים. כן קיים מידע מודיעיני על מעורבות באמל"ח קר, תקיפות אסירים וסגל, כוונות פגיעה באחרים וכוונות שליליות.

מדובר במשיב אימפולסיבי בעל אופי אלים והפרדתו נדרשת לאור התנהלותו האלימה והמסוכנת.

נערכה בדיקה ולא נמצא אסיר מתאים לשילובו בהפרדה זוגית.

בדיון שהתקיים בפני נטען על ידי ב"כ המשיב כי המשיב לא מעוניין להיוותר בהפרדה לאחר שהוא מוחזק שם כשבע שנים.

על פי סיכום הדיון בוועדת ההפרדות, סבורה הוועדה כי על המשיב להישאר בהפרדה ועם זאת יש לקחת בחשבון שבמידה ויתייצב תרופתית והתנהגותו תמשיך להיות תקינה, גורמי המודיעין יבחנו שילובו בהפרדה זוגית או העברתו לאגף השמור.מכאן למד ב"כ המשיב כי לעת הזו מתנהל המשיב באופן תקין.כן הפנה ב"כ המשיב לדו"ח העו"ס אשר דיווחה כי המשיב משתף פעולה עם הטיפול התרופתי שנוטל וניכר כי חלה הטבה משמעותית במצבו, הוא מאורגן, מסודר ומקפיד על הגיינה אישית ועל הניקיון של חדרו, משתף פעולה בשיחות ונראה כי מצבו התייצב.

ככל שמתארכת תקופת ההפרדה על המבקשת להציג ראיות כבדות משקל המצדיקות המשך החזקתו בהפרדה.

3

משנת 2014 ועד לשנת 2017 כל התיקים והמידע המודיעיני מופנים נגד אנשי שב"ס בלבד ואין ולו ידיעה אחת לפיה המשיב מסוכן כלפי אסירים אחרים.

מנגד טען ב"כ המבקשת כי כל המידע המונח בפני ביהמ"ש מצביע על מסוכנות כלפי אנשי סגל ואסירים.

בשנה האחרונה חלה הידרדרות במצבו והוא אושפז במב"ן למשך כחצי שנה ואף אם קיימת רגיעה, היא לאחר אשפוז ויש לבדוק יציבותו הנפשית על פני תקופה.

בסופו של הדיון ניתנה החלטה במסגרתה נתבקש המשיב להציג עמדה עדכנית וחוות דעת פסיכיאטרית אודות המשיב תוך 30 יום.

הוגש כתב תשובה משלים לאחר שהמשיב נבדק על ידי הפסיכיאטר ד"ר רודרמן.

בהתאם לחוות דעתו של ד"ר רודרמן , המשיב משתף פעולה לאחרונה במעקב ובנטילת הטיפול התרופתי , לא נמצאו סימנים חריגים, הוא אינו אלים ואינו אובדני אך קיימת הפרעה בתובנה, השיפוט והתובנה חלקיים, המשיב מבקש להפסיק את הטיפול הפסיכיאטרי ורק לאחר שכנוע מסכים להמשיך בנטילתו.

דיון והכרעה:

4

כפי שנפסק לא אחת על ידי בית המשפט העליון, "על פי סעיף 19ב לפקודה, אסיר יוחזק בהפרדה ככל שמתקיימת בעניינו אחת מהעילות המנויות בסעיף, שביניהן שמירה על שלומם או בריאותם של האסיר או של אסירים אחרים, וזאת ככל שלא ניתן להשיג את מטרת ההפרדה בדרך אחרת. על פי סעיף 19ה(א)(1) לפקודה, תקופת הפרדה של מעל לשישה חודשים מחייבת את אישורו של בית המשפט המחוזי. בהקשר זה נפסק כי נוכח הפגיעה הכרוכה בהחזקתו של אסיר בתנאי הפרדה, יש להשתמש בשיטה זו כאמצעי אחרון, ולצמצם את משך תקופת החזקתו של אסיר בהפרדה לתקופת הזמן הקצרה ביותר האפשרית (השוו: רע"ב 4130/17 עזרן נ' מדינת ישראל (‏5.6.2017); ענין עאמר בפסקה 7)). עוד נפסק בהקשר זה, כי על הרשות לבחון ברציפות את המשך קיומה של ההצדקה להחזקת האסיר בתנאי הפרדה, על מנת למזער את הפגיעה האמורה (ראו: רע"ב 6849/11 הררי נ' נציב שירות בתי הסוהר (08.11.2011)).

           אמנם ככל שעובר הזמן מוטל על המשיב נטל כבד יותר להראות כי ישנה הצדקה להמשיך ולהותיר אסיר בתנאי הפרדה...."(רע"ב 7047/17 זיו חן נ' שב"ס).

ומכאן לענייננו.

המידע המודיעיני בעניינו של המשיב מצביע על פגיעות המשיב בסגל שב"ס, איומים, כוונות פגיעה בסגל שב"ס ואף תקיפת מפקד בית סוהר, כל אלה בין השנים 2014-2017.

אכן, חלה התמתנות מה בהתנהלותו של המשיב אלא שמדובר בתקופה קצרה במהלכה המשיב מבקש להפסיק את הטיפול התרופתי אשר הביא לאיזון מה במצבו.

בנסיבות אלה עתירת המבקשת להותיר את המשיב בהפרדת יחיד ובתקופה זו תבחן יציבותו הנפשית על פני תקופה הינה עמדה סבירה ואחראית, הגם שמדובר במי שלו שיפוט ותובנה חלקיים.

לאור האמור הנני מאריכה את תקופה אחזקתו של המשיב בהפרדת יחיד למשך 6 חודשים החל מיום 3.7.18 ולמשך 6 חודשים.

המבקשת מתבקשת לבחון מצבו הנפשי של המשיב במהלך תקופת ההפרדה וככל שמצבו הנפשי יוותר יציב, לבחון אפשרות הוצאתו מהפרדת יחיד.

המזכירות מתבקשת לשלוח העתק ההחלטה לב"כ הצדדים.

5

ניתנה היום, י"ז אלול תשע"ח, 28 אוגוסט 2018, בהעדר הצדדים.