1

נוכחים:

ב"כ המשיב - עו"ד ליאור קורן

העותר הובא על-ידי שב"ס

[פרוטוקול הושמט]

החלטה

העתירה נושאת כותרת: "עתירה בדבר אי מתן חופש פולחן", ועניינה, לכאורה, בטענה כי גורמי בית המעצר מתעלמים מצורך לאפשר לעצורי אבו-כביר להתפלל בצוותא, וזאת במובחן מהעצורים היהודים.

שמעתי טיעוני הצדדים, וסבורני כי יש מקום לדחות את העתירה במתכונת הנוכחית.

אומר כך:

2

סוגית חופש הפולחן של עצורים שאינם נמנים על הדת היהודית, מוסדר בפקודת הנציבות בפרק 0.4 מספר פקודה 04.55.01. הפקודה הכירה בצורך לאפשר תפילה בהשתתפות שלושה אסירים לפחות, כאשר צוין, כי ניתן לקיים תפילות אלה בתאי המעצר, ואין הכרח במתן אפשרות לקיימן בציבור גדול, אף שעל-פי סעיף 3(ב)(3) לפקודה, צוין כי ביחס לתפילות בימי שישי ניתן לקבוע אזורי תפילה.

על פניו, מדובר בפקודה היוצרת איזון בין צרכי הביטחון, האינטרס הציבורי וחופש הפולחן, ונראה כי הקושי אליו מפנה העותר, נעוץ ביישומה של הפקודה ולא בהוראותיה.

ביחס ליישומה של הפקודה, אכן שמעתי מנציג שב"ס כי גם בימי שישי לא הוקצה אזור תפילה בציבור, מהלך אפשרי על-פי הפקודה, אולם הדבר נעשה, בין היתר, משיקולים ביטחוניים הקשורים לתנאי בית המעצר אבו-כביר (במובחן מבתי כליאה אחרים), וכן משיקולים פרטניים הקשורים לעותר עצמו (הוצגה רשימת סכסוכים ענפה).

בהינתן שתי קבוצות השיקולים האמורות, ובשים לב לעובדה כי בתאו של העותר משובצים מספר עצורים מוסלמים נוספים, באופן המאפשר תפילה בקבוצה בת שלושה אסירים לפחות, בתוך תא המעצר, ראיתי לקבוע כי אין בהתנהלות שב"ס כי לפגוע פגיעה בלתי מידתית בזכות הפולחן של העותר, ובכך, לדחות את העתירה.

העתירה נדחית.

ניתנה והודעה היום י"ב חשוון תשע"ז, 13/11/2016 במעמד הנוכחים.

3

הוקלד על ידי כנרת גולן