עת"א 35904/07/16 – אמיר אליהו נגד שרות בתי הסוהר-מחלקת האסיר – זימונים
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים |
|
|
|
עת"א 35904-07-16 אייל(אסיר) נ' שרות בתי הסוהר-מחלקת האסיר - זימונים ואח'
תיק חיצוני: מספר תיק חיצוני |
1
בפני |
כבוד השופטת מיכל ברנט
|
|
העותר |
אמיר אליהו (אסיר)
|
|
נגד
|
||
המשיב |
שרות בתי הסוהר-מחלקת האסיר - זימונים
|
|
|
||
החלטה |
2
העותר נדון לשבע שנות מאסר, 4 חודשים ו - 3 ימים בגין אי תשלום קנס, ביטול שחרור על תנאי, עבירות תעבורה, היזק לרכוש , גניבה, התפרצות למקום מגורים, החזקת מכשירי פריצה, קשירת קשר לפשע, קבלת נכסים שהושגו בפשע, הפרת הוראה חוקית, הוא מרצה מאסרו מיום 2.3.11 , זהו מאסרו השלישי והוא מסווג לקטגוריה ב1.
העותר מלין על סירוב המשיב לאפשר לו לצאת לחופשה חריגה מיום 10.8.16 ולמשך 48 שעות על מנת להינשא ולחגוג נישואיו לגרושתו באירוע פרטי בביתו.
טקס נישואיו עתיד להתקיים במשרדי ארגון "משפחה חדשה".
יובהר כי אין כל מניעה לנישואי הצדדים אלא שהם בחרו בדרך זו להצהיר על זוגיותם.
בכתב התשובה נטען על ידי המשיב כי העותר אינו משולב בסבב חופשות וכי הוא אינו עומד בתנאים ליציאה לחופשה חריגה בשל התנהגות שלילית. באחד האירועים סירב העותר להיכנס לתאו כשנדרש לעשות כן על ידי סמל האגף ובסמוך לכך הניח העותר מכתבים בתיבת פניות אסירים אשר יש בהם כדי להוות איום כלפי מפקד האגף ואיש סגל נוסף, מהם דרש העותר לפצותו בסך של 17,000 ₪ כל אחד תוך 7 ימים בטרם פניה לערכאה משפטית.
ב"כ המשיב טען כי לא מדובר באחת העילות המנויה בפקודת החופשות ככזו שניתן בגינה להוציא לחופשה מיוחדת, שכן אין המדובר בנישואין.
באתר "משפחה חדשה" נכתב כדלהלן:
3
"תעודת הזוגיות, היא תעודה שכל מהותה היא הכרה אישית ופרטית של בני הזוג בזוגיות של עצמם. על מנת לשאת אותה, הם אינם צריכים לתת הסברים ונימוקים לזוגיות שלהם ובוודאי שלא להוכיח את כשרותה. זאת בניגוד לנישואין, (הדגשה שלי - מ.ב.) שם מתבקשים בני הזוג להמציא מסמכים אישיים (דת, אזרחות, כוונה לחיות יחד) המעידים על זכותם להינשא. תעודת הזוגיות באה לאשר את הקיים ולתת תוקף להצהרתם של בני הזוג, כי הם אכן זוג".
משמע, אין המדובר בנישואין כהגדרתם בפקודת החופשות ולפיכך לא התמלא התנאי הראשון לבחינת האפשרות להוציא את העותר לחופשה מיוחדת.
זאת ועוד.
אף אם העותר היה צולח את המשוכה הראשונה, הרי שיציאה לחופשה חריגה הינה פריבילגיה ומשהעותר סירב להיכנס לתאו כשנדרש לעשות כן מאחר ורצה לשוחח בטלפון כפי שטען בא כוחו, ומשכתב למחרת היום את שני המכתבים לאנשי סגל שב"ס, מבלי שאביע דעתי האם יש במכתבים אלה איום אם לאו, הרי שלמצער עבר העותר עבירת משמעת שאינה מצדיקה מתן פריבילגיה לעת הזו.
לאור האמור, הנני דוחה את העתירה.
המזכירות מתבקשת לשלוח העתק ההחלטה לב"כ הצדדים.
ניתנה היום, כ"ה תמוז תשע"ו, 31 יולי 2016, בהעדר הצדדים.
