1

נוכחים:

העותר ובא כוחו - עו"ד מחמוד נעמנה

ב"כ המשיבים - עו"ד מצדה מועלם

[פרוטוקול הושמט]

החלטה

עניינה של העתירה - בקשת העותר להימנע מלעבור לבית סוהר אחר.

המדובר באסיר פלילי המרצה עונש מאסר בן שנה בגין עבירות סמים. עד כה שהה העותר בבית סוהר רימונים וכעת, מבקש המשיב להעבירו לבית סוהר אלה מטעמים הקשורים, בין היתר, בסכסוכים, במידעים מודיעיניים שהוצגו לעיוני ובשהיית אחיו של העותר בבית סוהר אילון.

העותר מדגיש רקע אישי, כלכלי ומשפחתי קשה, מפנה להתנהגותו החיובית בבית המאסר וטוען כי אין סיבה של ממש להעבירו דווקא לבית סוהר אלה. מודגש כי שיבוצו שם ימנע מהעותר תמיכה וביקורי משפחות לאור המרחק הגיאוגרפי הרב בין יפו - מקום מגורי המשפחה, לבין באר שבע.

לאחר עיון בטענות הצדדים, שוכנעתי כי לא הוצגו מלפני נתונים מכוחם ניתן להגדיר את החלטת המשיב ככזו שאיננה סבירה.

2

כידוע, החלטות הקשורות בהעברת אסירים בין מתקני הכליאה השונים מצויות "בליבת שיקול הדעת המנהלי" של המשיב. לא בנקל יתערב ביהמ"ש בהחלטות כגון אלו ושיקולי נוחות אליהם מפנה העותר אינם מצדיקים בדרך כלל התערבות בהחלטות המשיב ( ראה רע"ב 1004/12 אבוטבול נ' מ"י; רע"ב 3097/08 פלוני נ' שב"ס).

בנסיבות אלו וגם לאור הבהרת המשיב כי שקל את הנתונים השונים והתחשב בסכסוכים הקיימים לעותר ובמקום מאסרם של אחיו, ולאור המידעים השונים שהוצגו (394, 493, 426, 190, 792) - שוכנעתי כי החלטת המשיב סבירה ודחיתי את העתירה.

ניתנה והודעה היום ה' חשוון תשע"ח, 25/10/2017 במעמד הנוכחים.