1

בפני עתירת אסיר שכותרתה "סירוב משטרת עכו לעצור הנאשם האמיתי".

העותר תושב הרשות הפלסטינית, הינו עצור עד תום ההליכים לאחר שהוגש נגדו כתב אישום לבית משפט השלום בעכו בו יוחסו לו עבירות שונות, כולל כניסה שלא כדין לישראל וגניבת כרטיס חיוב ופנקס צ'קים, ריצה עד כה 5 עונשי מאסר.

העותר טוען כי קיים סכסוך בינו לבין המתלוננת - הגב' הילה אדנה המתגוררת ברמלה. לטענתו, המדובר בסכסוך אזרחי על רקע העובדה שהמתלוננת לא עמדה בהסכם התשלומים שהתחייבה במסגרת הסכם עבודה שנערך בינו לבינה.

לטענתו, הוא העסיק פועל שגם הוא תושב השטחים - פאדי סאלח. העותר טוען כי העבריין הוא הפועל שלו "ששתל" את כרטיס החיוב ופנקס הצ'קים בכיס של מכנסיו על מנת לתפור לו תיק.

העותר מבקש להורות למשטרת עכו ל עצור את אותו פאדי, לחקור אותו לקיים עימות ביניהם.

נראה לי כי אין זה בסמכותו של בית המשפט המנהלי הדן מכח הוראות סעיף 62א לפקודת בתי הסוהר (נוסח חדש) התשל"ב - 1971, ליתן את הסעד המבוקש על ידי העותר.

בפני העותר עומדת האפשרות לפנות לגורמים הממונים על גורמי החקירה ולהפנות את טענותיו אליהם. כמו כן, רשאי העותר להעלות את טענותיו במסגרת ההליך הפלילי המתנהל נגדו.

2

אני מורה על מחיקת העתירה.

ניתן היום, א' ניסן תש"פ, 26 מרץ 2020, בהעדר הצדדים.