1

1.     לפניי מונחת בקשת העותר, שירות בתי הסוהר, להאריך את תקופת החזקתו של האסיר ואיל נעיראת (להלן: "המשיב"), בתנאי הפרדת יחיד, למשך 6 חודשים, החל מיום 26.5.15, לפי סעיף 19ה לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], תשל"ב- 1971 (להלן: "הפקודה").

2.     המשיב הנו אסיר בטחוני המרצה עונש מאסר כולל בן 25 שנים, מיום 13.8.04, בגין שתי עבירות רצח ועבירה של ניסיון רצח, עקב מעורבותו בפיצוץ מטען במחסום קלנדיה, אשר גרם למותם של שני אזרחים ולפציעתם של אחרים ובהם שלושה לוחמי מג"ב. המשיב מוחזק בהפרדת יחיד, מיום 13.10.09, כאשר החזקתו הוארכה מעת לעת, ההארכה האחרונה שבהן מיום 19.11.14 (עת"א (מחוזי מרכז) 2120-11-14, כב' הנשיא, השופט אברהם טל), ונתקבלה בהסכמתו של המשיב.

3.     לטענת העותר, הטעמים להחזקתו של המשיב בהפרדת יחיד הנם שמירה על ביטחון בית הסוהר, שמירה על ביטחונו של המשיב ושלומם של אסירים אחרים, ומניעת פגיעה במשמעת ובאורח החיים התקין של בית הסוהר. בידי העותר מידע מודיעיני המקים חשש ממשי לפגיעה בו, וכן למשיב סכסוכים רבים, מעורבות פלילית, וקשר עם עבריינים, המבססים מסוכנות ממשית מצדו כלפי אסירים אחרים ומאסירים אחרים כלפיו. להערכת גורמי שב"ס, אין דרך לשמירה על ביטחונו האישי של המשיב ואסירים אחרים זולת החזקתו של המשיב בפרדת יחיד. עוד נמסר כי לפי חוות הדעת של גורמי הטיפול בכלא אין מניעה להמשך החזקתו של המשיב בהפרדה.

2

4.     המשיב התנגד להחזקתו בהפרדת יחיד, ולדבריו אינו חושש לשהות מחוץ לאגף ההפרדה והוא חש מוכן לחזור לאגפים הביטחוניים הרגילים. נטען כי בחלוף חמש וחצי שנים לשהייתו בהפרדה, אין במידע שהוגש מצד העותר כדי לבסס תשתית עובדתית מספקת להמשך החזקתו בהפרדת יחיד. אין מחלוקת כי בעבר היו למשיב סכסוכים עם אסירים ותגרות אלימות, וכן בעיות עם סגל הכלא. אולם, הידיעה המחזקת את עמדת העותר, לדבריו, והנוגעת לחשש הקיים לחייו של המשיב, הנה משנת 2013, והמידע אינו עדכני. עוד נטען, כי ישנם אגפים ביטחוניים בבתי כלא מסוימים בהם החשש לשלומו של המשיב אינו משמעותי, וכי ניתן לערוך בדיקה בעניין זה. בנוסף, נטען, כי לא נובעת מסוכנות מצד המשיב עצמו כלפי אחרים, לאחר שבדוח סוציאלי קודם שהוגש בעניינו, הוגדר המשיב כאסיר מנומס ושקט, המשתף פעולה עם הסגל. לאחר שהגיע המשיב לכלא מגידו, שם לא רצה לשהות, הייתה לו תקרית חד-פעמית עם איש סגל, לאחר תקופה ממושכת בה לא נרשמו לחובתו הפרות משמעת כלשהן. כמו-כן, טענה ב"כ המשיב, כי הפראפרזות שסיפק העותר אין מפורטות כנדרש ואינן מאפשרות קבלת התייחסות מצד המשיב. ב"כ המשיב ביקשה להתחשב בחלוף הזמן ובתקופת ההפרדה הממושכת בה המשיב שוהה, ולהורות על החזקתו בהפרדה זוגית או שילובו באגף אחר, ולכל הפחות להחזירו לכלא איילון שם התנאים באגף ההפרדה נוחים מעט יותר עבורו, ותקטן המצוקה שלו.

5.     לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, ועיינתי בחומר המונח לפני, הגלוי והחסוי, החלטתי לקבל את העתירה ולהורות על הארכת תקופת החזקתו של המשיב בהפרדה. החומר שהונח לפניי לעיוני, מלמד על קיום מטרות ההפרדה ונימוקיה בעניינו של המשיב, אשר משך שנים נחשד כמי ששיתף פעולה עם גורמי הביטחון הישראליים, ואף נדחף על-ידי אחרים לביצוע מעשים אכזריים כנגד אזרחים חפים מפשע בגין חשדות אלה, לכאורה "להוכחת נאמנותו". בעניינו של המשיב קיים מידע רב המצביע על מסוכנות של אחרים כלפיו, ואף שהמידע בעיקרו הנו מידע ותיק, שתיעוד לגביו קיים כבר למעלה מעשר שנים, אין לשלול כי עדיין קיים סיכון לשלומו באם ישולב באגפים הרגילים שמחוץ לאגף ההפרדה.

6.     יחד עם זאת, החזקתו של אסיר בהפרדה אינה יכולה להתקיים למשך פרק זמן בלתי מוגבל, וככל שמתארך משך התקופה בה מוחזק אסיר בהפרדה, הנטל המוטל על העותר להצדיק את נימוקי ההפרדה הולך ומתגבר. כך למשל, ראוי שהעותר יציג מידע עדכני, ממשי, בהקשר הסיכון הקיים לחייו של המשיב, ויבצע בדיקות שונות באשר לאפשרויות שילובו בדרכי החזקה הפוגעות פחות. הידיעה האחרונה הנוגעת לעניין הסיכון לשלומו של המשיב הנה משנת 2013, והידיעות מאותו מועד ואילך נוגעות בעיקר לעניינים התנהגותיים והפרת הסדר. לפיכך, ראוי כי העותר יפעל לבצע בדיקות מעמיקות יותר באשר לאפשרות שילובו של המשיב באגף שאינו אגף הפרדה, ולמצער, שילובו בהפרדה זוגית, שכן בחלוף הזמן, ההצדקה להמשיך ולהחזיק את המשיב בהפרדה מהנימוק של שמירה על שלומו, על סמך אותו המידע, הולכת ופוחתת. כן ראוי כי כבר לעת הזו, יבחן העותר את בקשתו של המשיב להשתלב באגף ההפרדה בכלא איילון.

7.     לאור המפורט לעיל, ובכפוף להנחיות שלעיל, אני מורה על הארכת תקופת החזקתו של המשיב בהפרדת יחיד, עד ליום 26.11.15.

ניתן היום, כ"ז סיוון תשע"ה, 14 יוני 2015, בהעדר הצדדים.