1

לפני עתירה נגד החלטת המשיבים להפסיק הפסקה מינהלית את ריצוי המאסר בדרך של עבודות שירות, שהוטל על העותר.

1. נגד העותר הוגש לבית משפט זה כתב אישום, וגזר דינו כלל מרכיב של ריצוי ארבעה חודשי מאסר בעבודות שירות, החל מיום 14.2.17. במעמד מתן גזר הדין בית המשפט ציין ש"הנאשם מוזהר כי עליו למלא אחרי הוראות הממונה על עבודות שירות, אשר חריגה או אי קיום תנאי עבודות השירות עלולה להביא להפקעתם וריצוי המאסר מאחורי סורג ובריח." העותר שובץ לעבודה בבית יהדות בוכרה, לאחר שחתם על הכללים המסדירים את אופן ההתנהלות בעבודות השירות.

2

אלא שעד מהרה החל העותר להיעדר מהעבודה. בחודש אפריל 2017 הוא עבד 5 חמישה ימים בלבד, ומיום 20.4.17 נעלמו עקבותיו, ונותק עמו הקשר. רק ביום 6.6.17 הצליחה המפקחת על עבודות השירות ליצור עמו קשר, והוא זומן לשיחת בירור דחופה שצריכה הייתה להתקיים למחרת, אך גם אליה לא התייצב. לאחר שנוצר קשר עם עורכת דינו, הוא ציין כי לא הגיע בגלל בעיות אישיות. ביום 8.6.17 נערכה עמו שיחת בירור, בה העלה העותר בעיות אישיות שאכן הן קשות, ושלאור צנעת הפרט לא אפרטן כאן. הוא גם עמד על כך שהוא עתיד לאבד את מקום עבודתו בעיריית תל-אביב-יפו. הוחלט לאפשר לו לחזור לעבודה לפנים משורת הדין מיום 11.6.17, והובהר לו כי במידה ויעדר שוב או ינתק קשר יזומן לשימוע לפני הפסקה מינהלית.

גם לאחר שיחה זו שוב ניתק הקשר עמו. לפיכך, נשלח אליו בדואר רשום זימון לשימוע שנקבע ליום 16.8.17 וגם אליו לא התייצב. לבקשתו הוסכם לקיים שימוע נוסף ביום 18.9.17 אך שוב נותק עמו הקשר.

2. על רקע זה הוחלט (ביום 2.10.17) להפסיק הפסקה מינהלית את ריצוי עונש המאסר בדרך של עבודות שירות, ונקבע שירצה 85 ימים בבית הסוהר, ועליו להתייצב לשם כך ביום 16.11.17.

על החלטה זו הוגשה העתירה שלפניי, שלצורך הדיון בה מונתה לעותר סנגורית מטעם הסנגוריה הציבורית. העותר מצביע על נסיבותיו האישיות הקשות. הוא לקח אחריות על מעשיו במסגרת ההליך הפלילי, והעביר ראיות רלוונטיות. הוא מצא עצמו עם חובות כבדים מאוד והוטלו עיקולים על נכסיו. הוא לא ריצה מעולם עונש מאסר מאחורי סורג ובריח. הוא סבור היה שיוכל לשלב בין עבודתו בעירייה לבין עבודות השירות, אך הסתבר שלא כך הוא. בנוסף, הוא נקלע לבעיות אישיות, וכל אלה הובילו לחוסר יכולתו להתמיד בעבודות השירות. כשהבין זאת הפסיק את עבודתו בעירייה באוקטובר 2010, אך בינתיים נמסר כי הוחלט על ההפסקה המינהלית בעניינו. היום, משהוא לא עובד, יוכל למלא אחר עבודות השירות כדבעי, והוא מתחייב לעשות כן.

3. לאחר שבחנתי את הדברים לא אוכל לקבל את העתירה.

אני ער לקשיים הניכרים שהעותר נקלע אליהם, ולא ניתן להקל בהם ראש, אך גם אין להקל ראש בחובה לרצות את המאסר בדרך של עבודות שירות. גזר דין שכזה אינו מובן מאליו, ושעה שהוא מוטל נלווית אליו חובה לקיים אחר הוראות הממונים על העבודות. העותר הועמד על חובתו זו בעת שימוע גזר הדין, ועוד פעם שעה שחתם על הטפסים הנלווים להעסקתו. המשיבים התחשבו בקשייו האישיים, ואלה הועלו כבר בשיחת הבירור ביום 8.6.17. קשיים אלה הוליכו לכך שהמשיבים התחשבו בו ונתנו לו הזדמנות נוספת, אלא שהעותר לא ניצל אותה. ככל שהבין שלא יוכל לשלב בין עבודתו לבין עבודות השירות היה עליו לנקוט בצעדים מתאימים כבר אז, וחלף זאת שוב נותק עמו הקשר, וגם עריכת השימוע בעניינו לא הייתה חפה מקשיים.

3

בעניין זה, מן הראוי להפנות לפסיקתו של כב' השופט הנדל (רע"ב 4192/17 פלוני נ' שרות בתי הסוהר (פורסם במאגרים; 2017)) "... הפסקת עבודות השרות של המבקש לא נעשתה באבחה אחת של הפרת התנאים על ידו. נראה כי במקרה הנוכחי היה יחס רגיש ומבין כלפי המבקש בפעמים הראשונות שבהן לא התייצב לעבודות השרות. מידת הדין לא מוצתה עימו, אלא ניתנה לו אפשרות ואפשרות נוספת להתייצב לעבודות השרות כנדרש, גם כאשר נעדר מבלי להודיע על כך. רק כאשר התמיד המבקש במנהגו הוחלט להפקיע את עבודות השרות... יש לזכור כי עבודות השרות אינן 'תכנית כבקשתך'. על הנאשם להתאמץ ולמלא אחר הוראות הממונה. לכל הפחות נדרש הוא לעמוד בקשר ישיר עם הגורמים הרלוונטיים, בזמן אמת, ולשתף עימם פעולה. אין המדובר בהתנדבות, אלא בדרך חלופית מקלה יותר לרצות עונש מאסר, על כל המשתמע מכך. המבקש לא נהג כך" (פיסקה 2 להחלטה).

4. הקשיים שנצבו בפני העותר זכו להתחשבות נאותה. במידה רבה עתירתו של העותר מבקשת לא את הדין אלא את הלפנים משורת הדין, אך בעניין זה חשוב לשמור על אינטרס ההקפדה שבמילוי אחר הכללים של מילוי עבודות השירות. ועל כך יש להוסיף שהשאלה הניצבת בפניי אינה כיצד אני עצמי הייתי מחליט בעניינו של העותר, אלא האם נפל פגם בשיקול דעת המשיבים, המצדיק את התערבותו של בית המשפט.

פגם כזה לא נמצא לי, ולפיכך אני דוחה את העתירה.

על העותר להתייצב לתחילת ריצוי עונשו בבית המעצר "הדרים" ביום 8.4.18 לא יאוחר מהשעה 10:00 בבוקר, או על פי החלטת שב"ס, כשברשותו תעודת זהות ועותק מהחלטה זו. על העותר לתאם הכניסה למאסר, כולל האפשרות למיון מוקדם, בטלפונים 08-9787377, 08-9787336 עם ענף אבחון ומיון של שב"ס.

המזכירות מתבקשת לשלוח העתק ההחלטה, ולוודא קבלתה טלפונית וכן לסגור התיק.

ניתנה היום, כ' אדר תשע"ח, 07 מרץ 2018, בהעדר הצדדים.