1

נוכחים:

ב"כ העותר עו"ד חן מאירי

ב"כ המשיב עו"ד רוני בן אריה דאודי

[פרוטוקול הושמט]

החלטה

העותר מרצה 28 חודשי מאסר בגין עבירות מס והוא מלין על אי ניכוי תקופת מאסר של 3 חודשים שבה היה נתון בגין אי תשלום קנס.

ב"כ העותר טוענת בכתב העתירה ובטיעוניה בפניי כי שגה המשיב כאשר לא ניכה מתקופת מאסרו של העותר את שלושת החודשים שריצה בגין אי תשלום קנס עד שהקנס שולם על פי אישור של המרכז לגביית קנסות שקבע "הקנס בוטל".

ב"כ המשיב טוענת, בהסתמך על פסיקה שהובאה בסעיף 9 לכתב התשובה, כי בהתאם להוראות סעיף 46 לחוק העונשין לא ניתן להחזיר לעותר את תקופת המאסר של 3 חודשים שאותם ריצה בגין אי תשלום הקנס שכן הקנס שולם לאחר תום שלושת החודשים ובטרם הספיק לרצות את יתרת התקופה שנקבעה בגין אי תשלום הקנס, אשר הופסקה בעקבות תשלום הקנס.

2

ב"כ העותר מבקשת תשובה לעובדה שבאישור שהייה שהופק ביום 1.2.16, לאחר תום שלושת החודשים ולאחר שהקנס שולם, לא מופיעה פקודת המאסר בגין אי תשלום הקנס ואילו באישור השהייה שהופק ביום 30.6.16 מופיעה פקודת המאסר הנ"ל.

אין בעובדה שפקודת המאסר בגין אי תשלום הקנס לא מופיעה באישור השהייה הראשון, כפי שמן הראוי היה שתופיע, כדי להתגבר על הוראות סעיף 46 ועל הפסיקה הנזכרת בסעיף 9 לתגובת המשיב אשר תומכת בעמדת המשיב לפיה לא ניתן להחזיר לעותר את שלושת החודשים שהספיק לרצות בגין אי תשלום הקנס עד שהקנס שולם.

לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את העתירה.

ניתנה והודעה היום י"ז אב תשע"ו, 21/08/2016 במעמד ב"כ הצדדים.