1

בפניי עתירת אסיר (עצור עד תום ההליכים), להסיר חסימת טלפון מהטלפון של אשתו כדי שיוכל לשוחח עמה, ולהעביר אותו לאגף אחר, על מנת שיוכל לקיים אורח חיים דתי.

אשר לטלפון, מדובר בקו טלפון שמספרו 054-3133393, הנמצא בבעלות אשתו, ולא מי מילדיו נפגעי העבירה.

ב"כ המשיבה טען, כי הנוהל מחייב פניה מוקדמת למפקד האגף, על מנת שהנושא יבדק מול קצינת נפגעי עבירה. הוא הוסיף, כי עם מעצרו של העותר הטלפון הזה נחסם ע"י משטרת ישראל בהתאם לנהליה, ועם המעבר לשב"ס, יש לפעול לפי נהלי שב"ס. העותר מיהר להגיש עתירה בטרם מיצה את ההליך מול שב"ס.

העותר טען כי פנה למפקד האגף ולא נעשה דבר.

בנסיבות אלה, אני מורה לקצינת נפגעי עבירה בשב"ס, הממונה על בית המעצר בו נתון העותר, לבדוק את טענתו של העותר, לפיה הוא מבקש הסרת החסימה מהקו האמור.

אשר להעברה לאגף 1, העותר טוען כי אגף 4 בו הוא נתון כיום, מוזנח מבחינה דתית. לא מגיע לשם רב, אין תפילות במנין ואנשים לא מקיימים את ימי הצום. לעומת זאת, באגף 1 אליו הוא מבקש לעבור, יש את כל התנאים כדי לקיים אורח חיים דתי, כולל תפילות במניין, רב, ספר תורה וכד'. אשר לאוכל, אמנם אוכל בהכשר בד"צ מגיע גם לאגף 4 בו הוא נתון, אך לעיתים הוא נלקח על ידי אחרים והעותר נותר רעב. לכן הוא עותר לעבור לאגף 1, הקרוב יותר לאורח חייו הדתי.

2

ב"כ המשיבה טען מנגד, כי הבקשה מוגשת מטעמי נוחות ולכן אין להיעתר לה. הוא הסביר כי בבית מעצר אבו-כביר אין אגף תורני מלא, אלא אגף אחד שהוא נקי מסמים, בו מרכזים את האוכלוסייה החרדית. התנאים באגף זה טובים יותר, לא רק לאסירים דתיים, אלא לכלל האסירים. כעת אין בו מקום, והעותר נתון באגף 4 שהינו אגף רגיל. הוא מקבל אוכל בהכשר בד"צ, ויש בית כנסת, הגם שאין בו תפילות במניין. בקשתו לעבור נבחנת כמו בקשות אסירים אחרים ועליו להמתין בתור. אין סיבה להעדיף אותו על פני אחרים.

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, נחה דעתי כי דין העתירה בעניין זה להידחות.

הלכה פסוקה היא, כי שיקול דעתו של שירות בתי הסוהר באשר למקום כליאתו של עצוראו אסיר הינו רחב, ואין לעצור או לאסיר זכות קנויה לבחור את מקום כליאתו או את האגף בו ישהה. התערבות בית המשפט בהחלטות מסוג זה תיעשה אפוא רק במקום שבו ההחלטה ניתנה בחוסר סבירות (רע"ב 6317/17 אלישע אודס נ' שירות בתי הסוהר (נבו 2.11.2017)).

בנסיבות העניין, כאשר העותר מקבל שירותי דת בסיסיים, דהיינו, אוכל בהכשר בד"צ, אפשרות להתפלל (גם אם לא במניין) ואפשרות להיפגש עם רב, ומנגד, מצוקת המקום באגף 1, שמשמעה שהעברת העותר לשם תהיה על חשבון אסיר אחר הממתין לתורו, לא קמה הצדקה להתערבות בהחלטת שב"ס בהקשר זה.

על כן העתירה נדחית, בכפוף לאמור לעיל לעניין בדיקת קצינת נפגעי העבירה את בקשת העותר, ובכפוף להערה כי על שב"ס לדאוג שהאוכל בהכשר בד"צ נלקח על ידי אחרים ולא מגיע לעותר.

ניתן היום, כ"ט אב תשפ"ב, 26 אוגוסט 2022, בהעדר הצדדים.