1

בפניי עתירת אסיר המלין על כך שאינו מקבל טיפול בתחליף סם. לטענתו, טרם נעצר טופל בסבוטקס, ועם המעצר פנה להמשיך לקבל את טיפול אך לא נענה.

ב"כ שב"ס בתגובתו טען, כי הגורם המחליט על תחליף סם הוא רופא בית המעצר. זה בדק את העותר מספר פעמים מאז שנעצר, ומצא שאין מקום למתן תחליף סם, שכן העותר נקי תקופה ממושכת, ותחליף סם עלול להביא לרגרסיה במצבו. בנוסף, על פי הנוהל אסיר זכאי לקבל תחליף סם, אם טופל בו עד שבועיים לפני המעצר. העותר לא הציג מסמך המוכיח זאת. ב"כ שב"ס הפנה לתגובת הרופא, לפיה העותר קיבל תחליף סם לפני שנתיים ולא מאוחר יותר.

בתגובה לכך טען העותר כי הציג בפני הרופא אסמכתא לכך שהיה מטופל בתחליף סם עובר למעצר, ולמרות זאת ניתן לו רק ווליום, ולאחר מספר ימים הופסק. הוא הבטיח כי יעביר את המסמך לעיון בית המשפט, אך עד היום לא עשה כן.

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, נחה דעתי כי דין העתירה להידחות.

טיפול תרופתי מסור בידיו של הרופא, ובית המשפט ימעט להתערב בשיקול הדעת הרפואי מקצועי.

לגוף העניין, מתגובת רופא שב"ס עולה כי העותר הגיע לבית המעצר בתאריך 3.5.22. למחרת היום, ב-4.5.22 התלונן העותר על תסמיני גמילה, וקיבל טיפול תרופתי. כעבור חודשיים, ב-2.6.22 התלונן על נדודי שינה וקיבל טיפול תרופתי ל-10 ימים, בבדיקה לא נתגלו סימני תסמונת גמילה. בהמשך, בתאריך 28.7.22 ביקש להיבדק שוב, לא נתגלו סימני תסמונת גמילה, ולמרות זאת דרש לקבל תחלליף סם, אך סורב.

העותר גם לא הציג לי כל מסמך לפיו הוא טופל בתחליף סם כחלק מהליך שקדם למעצרו.

בנסיבות אלה, לא מצאתי לנכון להתערב בשיקול דעתו של רופא שב"ס ואני דוחה את העתירה.

ניתן היום, כ"ט אב תשפ"ב, 26 אוגוסט 2022, בהעדר הצדדים.