1

בפני עתירת אסיר המבקש להורות למשיבה לאפשר לו להכניס, במסגרת ביקור משפחות, כובע.

לטענתו, בעקבות אירוע בו קיבל מכה בראשו הוא חש לעיתים סחרחורות ונותרה לו צלקת. רופא כלא שיטה המליץ לו ללכת עם כובע על הראש. המשיב סיפק לו כובע שיוצר במתפרה של הכלא.

העותר טוען שהוא מופלה לרעה לעומת אסירים אחרים שמתאפשר להם לקבל כובע מבחוץ.

העותר הינו אסיר פלילי, מרצה עונש מאסר עולם בלתי קצוב, לאחר שהורשע בעבירות של רצח, גניבה, ידיעות כוזבות ושיבוש מהלכי משפט. מסווג לקטגוריה א'.

כתב התשובה

בקשת העותר להכניס כובע מבחוץ במסגרת ביקורי משפחתו, סורבה משום שחפץ זה אינו מופיע ברשימת הפריטים המותרים בהחזקה, כמפורט בנספח א' לפקודת נציבות בתי הסוהר 04.33.00.

על אף האמור, ולפנים משורת הדין, הוצע לעותר פתרון - לקבל כובע הולם שהוכן במתפרת בית הסוהר, ובכך נעשה איזון מידתי וניתן מענה הולם. אין מקום להפרת כללי השוויון בין אסירים.

למעלה מן הצורך, מציינת המשיבה כי בעניינו של העותר קיים מידע מודיעיני בדבר כוונות שליליות.

לאחר הדיון במעמד הצדדים ניתנה החלטת ביניים המורה למשיבה להגיש כתב תשובה שיכלול התייחסות לטענות העותר בדבר אי שוויון.

2

בכתב התשובה המשלים - המתוקן, צוין כי טענת אי השוויון נבדקה. נמצא כי אין אסירים המחזיקים ברשותם כובע שהוכנס במהלך ביקורים, זולת אסיר אחד - אבו מוך עלא, שבעניינו ניתנה המלצה רפואית של רופא נוירולוג ולכן אושר לו בשנת 2007. גם לגבי אותו אסיר שהתאפשר לו להכניס את הכובע מטעמים רפואיים והומניים, מציינת המשיבה כי גם לגביו נכון היה לנפק בעבורו כובע באמצעות שב"ס. אין לתקן טעות בטעות.

לעותר אין התוויה רפואית לחבישת כובע, והוצע לו הפתרון של כובע המיוצר בשב"ס.

הסברה של המשיבה נראה בעיני סביר.

החריגה לגבי אסיר אחר, איננה מצדיקה טעות נוספת.

העתירה נדחית.

ניתנה היום, ט"ז שבט תשע"ט, 22 ינואר 2019, בהעדר הצדדים.