1

העותר מרצה מאסר בן שש שנים ושישה חודשים, לאחר שהורשע בעבירות של גניבת נכס שבפיקוחו, מרמה בנסיבות מחמירות ומשיכת שיק ללא כיסוי, וזאת החל מיום 9/10/16. העותר צפוי לסיים לרצות את מאסרו המלא ביום 9/3/23. זה לו מאסרו הראשון הוא מסווג לקטיגוריה ב'1.

2

העותר מלין על החלטת המשיב שלא להיענות לבקשתו לצאת לחופשת הפסח . לטענתו הוא אסיר עבודה אשר היה בשיקום באגף 1 בבית המעצר ניצן ושימש כעוזר הוראה באגף במרכז החינוך בבית המעצר וכן כעוזר הוראה בכיתת 8 שנות לימוד. ביום 13/3/19 התקבל העותר לאגף השיקום בכלא מעשיהו וביום 25/3/19 החל העותר לעבוד במפעל שחקים במסגרת אגף השיקום.

ביום 27/3/19 הודיעו לעותר כי בבדיקת שתן שנערכה לו עם שבו מחופשה נתגלו סימני אופיאטים. בדיקה חוזרת העלתה תוצאה דומה . העותר טוען כי אינו נוטל סמים אינו מעשן ונוטל אך ורק כדורים על פי מרשם רופא, ולכן קיים חשש וודאי שתוצאות הבדיקה בטעות יסודן.

העותר ביקש שבית המשפט יתן פסק דין ללא דיון .

המשיב טען כי העותר הוא מנוע חופשות בשל ממצאים של אופיאטים בשתן שנמצאו בבדיקה ואוששו בבדיקה חוזרת. כך גם נבדקה טענתו שמקור הסם בתרופה כל שהיא. המשיב טען שהדבר נבדק, ונמצא שהעותר אינו נוטל תרופות מרשם, שיש בהן לערער על הממצא. כך גם העותר לא הציג כל אסמכתא לטענה בדבר שימוש בתרופת מרשם כזו כך שלטעמו של המשיב מדובר בממצא וודאי של שימוש בחומרים אסורים.

תפקידו של בית המשפט בדונו בעתירה מסוג זה, לבחון סבירות החלטותיו של המשיב. לאור האמור בתגובת המשיב ולפיה הודח המשיב מאגף השיקום בשל ממצאים של תוצרי סמים בשתן ובהיות החופשה פריבלגיה, מצאתי כי החלטת המשיב היא סבירה ואחראית ולאור האמור הנני דוחה את העתירה

ניתן היום, י"ד ניסן תשע"ט, 19 אפריל 2019, בהעדר הצדדים.