1

העותר מבקש לפטור אותו מתשלום אגרה.

1.           מדובר בעותר המגיש עתירות רבות (רק בשנת 2021 הוגשו על ידו כ-19 עתירות במחוז זה), חלק גדול מהן עתירות סרק.

בעתירות רבות שמגיש העותר, הוא מבקש פטור מתשלום אגרה ובהחלטות שונות אשר ניתנו בעניינו, נדחו הבקשות וניתנו הוראות כיצד על העותר להגיש בקשה לפטור מאגרה. ראו, לדוגמה:

החלטה מיום 20.05.21 בעת"א 10598-05-21.

החלטה מיום 25.10.21 בעת"א 59228-10-21.

החלטה מיום 28.10.21 בעת"א 66390-10-21.

החלטה מיום 28.10.21 בעת"א 66185-10-21.

למרות זאת, חזר העותר ומגיש בקשה לפטור מאגרה, לא מנומקת.

2.           פטור מאגרה נקבע על פי מצבו הכספי הכולל של העותר ולא רק על פי יתרת ה-"עובר ושב" שבחשבונו בכלא ("חשבון הקנטינה") [ראו: בג"ץ 5805/18 מקסים מון נ' בית המשפט המחוזי לוד, 02.09.18].

כידוע, הטלת חובת תשלום אגרה בסכום מינימלי, נועדה להוות מחסום, ולו חלקי, מפני הגשת עתירות סרק וניצול בלתי ראוי של המשאבים הציבוריים המוקצים לטיפול בעתירות. לכן, רק כאשר אסיר מוכיח שאין לו שום יכולת לשלם את האגרה הנמוכה שנקבעה, ייעתר בית המשפט לבקשה לפטור מאגרה.

2

העותר אינו מפרט מדוע אינו יכול לשלם את האגרה הנמוכה שנקבעה, לרבות בסיוע אחרים. היה על המבקש לצרף תצהיר בו יפורט רכושו, מצבם הכלכלי של קרוביו ומדוע אינם יכולים לגייס את סכום האגרה הנמוך ולפרט מדוע אינו יכול להיעזר במקורבים (כגון אמו או אחרים אשר הפקידו "הפקדות משפחה" בחשבון הקנטינה שלו, כפי שעולה מפירוט חשבון הקנטינה שהוגש בתיקים אחרים)

3.           במיוחד הדברים נכונים במי שדורש, על ידי הגשת עתירות בהיקף הרבה למעלה מן המקובל, הקצאת משאבים ציבוריים כבדים לצורך הטיפול בעתירותיו. מעבר להטלת עומס בלתי סביר על בית המשפט והצורך להשקיע משאבים רבים בטיפול בעתירותיו הרבות של העותר, פוגעת התנהלותו באסירים אחרים שהטיפול בעניינם מתעכב עקב הצורך לטפל בעתירותיו הרבות של העותר והמשאבים המוגבלים.

4.           עיון בבקשות שהגיש העותר בתיקים קודמים, מלמד כי בחשבון הקנטינה שלו הופקדו תשלומי משפחה בסכומים משמעותיים, אשר הופסקו כאשר הוטל עיקול על חשבונו של העותר, וככל הנראה לא חודשו מנימוקיי העותר והמפקידים.

עצם היכולת של מקורבי העותר להפקיד את תשלומי המשפחה המשמעותיים, מלמדת על כך שיש ביכולתם לסייע לו לשלם את האגרה הנמוכה.

יתר על כן, בחשבון הקנטינה שהוגש בחלק מהתיקים מפורטים תשלומי אגרה אותם שילם העותר בחלק מהעתירות שהגיש, ובחלק מהתיקים בהם לא ניתן לעותר פטור מתשלום אגרה, הוא מצא את המשאבים לשלם את האגרה (כגון עת"א 10598-05-21).

התנהלות העותר כמפורט לעיל, מלמדת על יכולת לשלם את האגרה.

5.           נוכח הפקדות המשפחה, תשלום האגרה בתיקים השונים, כמות העתירות המוגשת על ידי העותר, ובהעדר כל הנמקה לבקשה לפטור מאגרה, בשלב זה, הבקשה נדחית.

העותר ישלם את האגרה תוך 30 יום מהיום.אם לא תשולם האגרה במועד - העתירה תימחק.

אם תשולם האגרה - תקבע המזכירות דיון בעתירה, לפי היומן ובמקרה כזה, יגיש המשיב תשובה עד 5 ימים לפני מועד הדיון שייקבע.

6.           אם מעוניין המבקש להגיש בקשה מתוקנת, ממנה ניתן יהיה ללמוד שאין ביכולתו וביכולת מי ממקורביו להפקיד את סכום האגרה הנמוך, הוא רשאי לעשות זאת תוך 7 ימים.

תז"פ לאחר חלוף המועד.

ניתנה היום, ז' כסלו תשפ"ב, 11 נובמבר 2021, בהעדר הצדדים.

3