1

בפני עתירת אסיר, שאיננו משולב בסבב חופשות, נגד ההחלטה המנהלית אשר דחתה את בקשתו לצאת לחופשה חריגה על מנת לבקר את אמו החולה.

נימוקי העתירה

·        העותר מרצה עונש מאסר של 24 חודשים בגין עבירות מרמה, החל מיום 14/3/16, רווק, אמו אישה חולנית, אושפזה לאחרונה בבית החולים בשל מצבה הבריאותי.

·        על פי התיעוד הרפואי, אמו מועמדת לצנתור לב חוזר, עקב התחדשות תעוקת חזה, בהמלצת קרדיולוג.

·        טרם ההחמרה במצבה הרפואי, נהגה אמו של העותר לבקרו בבית הכלא, אך בשל מצבה הרפואי היא איננה מבקרת אותו עוד.

·        נימוק המשיבה לדחות את הבקשה משום שמצבה הרפואי של אמו איננו מצב של "סכנת חיים" איננו רלוונטי משום שהליך הצנתור הוא הליך מסוכן ולא ניתן לדעת מה יהיו תוצאותיו.

כתב התשובה

2

·        המשיבה מבקשת למחוק את העתירה משום שהעותר לא מיצה את ההליך המנהלי.

·        בכפוף להמצאת אישורים של הגורמים הרפואיים והרלוונטיים, לא תהיה מניעה לאשר את יציאתו של העותר לבקר את אמו, אך זאת במסגרת "יציאה בליווי". עמדה זו הובאה לידיעת העותר אך הוא מתנגד והודיע שהוא איננו מוכן לצאת בליווי.

דיון

בין לבין אושפזה אמו של העותר, עברה צנתור ושוחררה לביתה.

במהלך הדיון הוצע לעותר לשקול לקבל את הצעת המשיבים ליציאה בליווי, אך הוא סירב בטענה שהגעתו אזוק בליווי סוהרים לבית אמו, עלולה להשפיע לרעה על מצבה הבריאותי.

סעיף לח' לפרק ח' ל"פקנ"צ החופשות" - "חופשה מטעמים מיוחדים", מאפשר לאשר הוצאתו של אסיר לחופשה, בין היתר :

"2.ה) מחלה אנושה - ביקור קרוב משפחה מדרגה ראשונה החולה במחלה אנושה.

יג) נסיבות הומניטאריות חריגות ומיוחדות".

למושג "מחלה אנושה" אין הגדרה מדויקת, אך מקובל לפרש מושג זה - כמצב בו החולה נתון בסכנת חיים.

הטעם לפירוש מחמיר, מובן. הוא נועד כדי למנוע מצב בו כל בעיה בריאותית שקיימת ונפוצה, למרבה הצער, אצל רבים מהאוכלוסייה, לא תיחשב כ"טעם מיוחד" ו"נסיבה חריגה" המצדיקה חופשה חריגה, כיוון שאין לדבר סוף. פרשנות מרחיבה מדי עלולה לפגוע באפשרות של ניהול תקין של בית הסוהר - ניהול המופקד בידי הנציב ושב"ס.

אמו של העותר אושפזה ועברה תהליך של צנתור.

העותר ביקש לצאת לבקר את אמו בבית החולים עוד בטרם הצנתור. זה היה הסעד בעתירה המקורית, אלא שמשום סד הזמנים הקצר, בוצע הצנתור ועל כן העתירה ליציאה לבית החולים הפכה לתיאורטית.

מקרהו של העותר איננו נופל בגדר סעיף "מחלה אנושה" (ס"ק2ה).

3

אולם, סבורני כי בחינת מכלול הנסיבות מביאה למסקנה שהנסיבות ממלאות אחר הגדרת (ס"ק 2.יג) בדבר "נסיבות הומניטריות חריגות ומיוחדות" (ראה והשווה רע"ב 3556/15 פלוני נ' מ"י, כב' השופט הנדל).

יש בנסיבות המקרה שבפנינו ייחודיות שאיננה קיימת, ככלל, לגבי אסירים אחרים.

לעותר הוצע, כאמור, לצאת בליווי והוא סירב.

נראה לי כי אין לבוא אליו בטרוניה על עמדתו זו, לאור חששו מהנזק שעלול להיגרם לבריאותה של אמו, אם יגיע אליה כשהוא בליווי.

"יציאה בליווי" מוגדרת בפקנ"צ 04.40.01, סעיף 3א' :

"יציאה באבטחה - יציאת אסיר מחוץ לבית הסוהר בליווי צמוד של סוהרים ברכב שב"ס למס' שעות".

תקופת המאסר שנגזרה על העותר איננה ארוכה יחסית - 24 חודשים, החל מיום 14/3/16, לאחר שהורשע בעבירות מרמה. העותר ריצה תקופה של יותר משנה טרם יצא לחופשות. מצבה הבריאותי של אמו איננו תקין.בשל מחלתה היא חדלה להגיע אליו לביקורים.

יש לתת משקל משמעותי יותר במקרה זה לשיקולים הומאניים.

אשר על כן, אני מורה על קבלת העתירה.

המשיבה תאפשר לעותר יציאה לחופשה חריגה בת 12 שעות, בתנאים שייקבעו על ידי הגורם המוסמך.

ניתנה היום, כ"ז ניסן תשע"ז, 23 אפריל 2017, בהעדר הצדדים.