1

נוכחים:

העותר ובא כוחו עו"ד שי ברק

ב"כ המשיב עו"ד ליטל מהלל

[פרוטוקול הושמט]

החלטה

העותר מרצה עונש מאסר ראשון למשך 33 חודשים בגין עבירות מין שביצע כלפי שכנו הקטין במהלך כ-3 חודשים והוא מבקש לצאת לחופשות חרף העובדה שלא עבר הליך טיפולי לעבריינים מכחישים שהוצע לו לעבור בכלא אשל.

המשיב מתנגד להוצאת העותר לחופשות וסומך התנגדותו על עמדת גורמי הטיפול וחרף עמדת מב"ן שממליץ על יציאת העותר לחופשות בתנאים מגבילים המפורטים במכתב שהוצג בפניי.

2

עיון בעמדת גורמי הטיפול מעלה כי לאורך מאסרו העותר לא מביע מוטיבציה לטיפול בתחום עבירות המין, שהוא מכחיש את ביצוען. הוצע לו להשתלב בטיפול לעברייני מין מכחישים שנפתח בכלא אשל בחודש אוגוסט 2015 אך הוא סירב לעבור למקום הטיפול בשל המרחק ממקום מגוריו ובשל העדר נזקקות לטיפול לדעתו.

ב"כ העותר טוען כי יש להעדיף את חוות דעת מב"ן על פני עמדת גורמי הטיפול שכן זו מסתמכת על מסוכנותו המינית של העותר ולוקחת בחשבון את העובדה שלא השתלב בהליך טיפולי.

ב"כ העותר הציג בפניי את החלטת בית המשפט המחוזי בב"ש בעת"א 41661-01-15 שבו העדיף בית המשפט את חוות דעת מב"ן שהמליצה על יציאת אותו עותר לחופשות על פני חוות דעת וג"ע שלא המליצה אך נתוניו של העותר שבפניי, גם אם חלק מהם דומה לנתוני העותר בתיק הנ"ל, יש בהם שוני וחוות דעת וג"ע שהייתה בפני בית המשפט המחוזי בב"ש שונה מעמדת גורמי הטיפול בפניי.

מאחר והעותר בחר את הבחירה שלא להשתלב בהליך טיפולי לעברייני מין מכחישים שהוא מתאים לו בהיותו מכחיש את העבירות נושא מאסרו, אין לו אלא להלין על עצמו והתנאי לפיו אסיר ייצא לחופשה רק אם הוא השתתף בהליך טיפולי לו הוא זקוק, שבו לא עומד העותר, מצדיק את עמדת המשיב שלא להוציא אותו לחופשות.

אני דוחה את העתירה.

ניתנה והודעה היום, י"ז שבט תשע"ו, 27 ינואר 2016, במעמד ב"כ הצדדים והעותר.