1

העותר נדון ל- 18 שנות מאסר שמניינן מיום 22.6.08 בגין עבירות של בעילת קטינה מתחת לגיל 14 שנים, בעילה בכח, אינוס קטינה תוך שימוש בכח, עבירות מין קשות שביצע בבנותיו למן היותן בנות שש שנים ועד הגיען לגיל 12 שנים, ותקיפה בנסיבות מחמירות של אשתו וילדיו. זהו מאסרו השני של העותר, הוא מסווג לקטגוריה א', עבריין מין, גילוי עריות ואלמ"ב.

2

העותר מלין על סירוב המשיב לאפשר לו להתייחד עם אשתו.

לטענתו, הוא פנה וביקש להתייחד עם אשתו לאחר ששולב בטיפול וסורב, ההתייחדות לא תפגע באשתו שהינה אחת מקורבנות העבירה והוא ואשתו מעוניינים לשמר את קשר הנישואין.

בכתב התשובה נטען על ידי המשיב כי על פי פקודת הנציבות 04.4.7.00 התייחדות וסיוע לפריון אסירים ועצורים, טובת הנאה לאסירים שנשפטו בגין עבירות של אלימות במשפחה וגילוי עריות מותנית בהמלצת הועדה הבינ-משרדית לעבירות במשפחה או ועדת מסוכנות.

ועדת גילוי עריות שהתכנסה ביום 2.2.16 קבעה כי מדובר ב"אסיר ...עבירות המין בוצעו בשתי בנותיו, עבירות האלימות בבנו וכן עבירות אלימות שביצע באשתו... לאחרונה עבר למחלקת "קשת" לטיפול באלמ"ב...הועדה מתרשמת גם כיום מאסיר בעל רמת מסוכנות גבוהה אשר זקוק לטיפול מעמיק ואינטנסיבי הן בתחום האלימות והן בתחום עבירות המין". הועדה לא המליצה לאשר לעותר להתייחד עם אשתו.

אף גורמי הטיפול מתנגדים לבקשת העותר באשר להתרשמותם מדובר באסיר אשר הראה תובנה ראשונית לגבי דפוסיו האלימים והתוקפניים, ניכר כי דפוסיו נוקשים ויש צורך בהמשך ההליך הטיפולי בו החל שכן הוא מצוי בראשית דרכו הטיפולית.

בדיון שהתקיים לפני טען ב"כ העותר כי על פי התקנון של עבודה סוציאלית על בסיסו עובדת הועדה, קיימת חובה לפנות לנפגע העבירה. פניה כזו לא נערכה אל אשתו שהיא נפגעת העבירה.

העותר עבר שינוי דרמטי כאשר מתחילה הכחיש את ביצוען של העבירות וכיום אינו מכחישן, וקיימות נפגעות עבירה נוספות שלעולם לא תבענה הסכמה לעתירתו.

3

ב"כ המשיב טען כי הועדה פנתה לקהילה, וקיבלה דו"ח מהקהילה על בסיסו נכתב החלק החסוי של הדו"ח. וג"ע, בבואה לבחון הבקשה , בוודאי עת אשת העותר לא מביעה התנגדות, חייבת לבדוק את ההשלכות של אישור ההתייחדות לא רק על העותר ואשתו אלא גם על יתר קורבנות העבירה.

בדו"ח וג"ע נכתב, הן בחלק הגלוי והן בחסוי מדוע על אף הסכמת אשת העותר להתייחדות , אין מקום לעת הזו לאפשר לעותר התייחדות.

את מאסרו הראשון, מאסר בן שנתיים ומחצה, ריצה העותר בגין עבירות אלימות שביצע כלפי אשתו.

בחלק החסוי של הועדה המחוזית לטיפול בגילוי עריות, הוסברה הסיבה להמלצת הועדה שלא לאשר ביקורי התייחדות של אשת העותר עימו. מועד נוסף לדיון בועדה נקבע לחודש פברואר 2017.

כנגד הצורך בהתייחדות עומד השיקול בדבר שלומן של נפגעות העבירה.

לאמור בחלק הגלוי של חוות דעת הועדה משותפת לגילוי עריות ואלימות במשפחה, אשר כאמור התרשמה מעותר בעל מסוכנות גבוהה, מצטרף האמור בחלק החסוי של וג"ע המפרט נימוקים נוספים שלא לאפשר לעותר להתייחד עם אשתו, ובהצטרף שני המסמכים הנ"ל, מוצדקת עמדת המשיב שלא לאפשר לעותר להתייחד עם אשתו לעת הזו.

לאור האמור, הנני דוחה את העתירה.

המזכירות מבקשת לשלוח העתק ההחלטה לב"כ הצדדים.

4

ניתנה היום, ו' אב תשע"ו, 10 אוגוסט 2016, בהעדר הצדדים.