1

הרקע לעתירה וטענות הצדדים בתמצית:

בפני עתירת אסיר במסגרתה עותר הוא לאפשר לו לצאת לחופשה.

העותר הינו אסיר פלילי המרצה מאסר בפועל של 48 חודשים החל מיום 30.11.2020 בגין עבירת חבלה גופנית חמורה על רקע מעורבות בסכסוך משפחות. מסווג לקטגוריה ב'1.

העותר טוען כי במהלך תקופת ריצוי עונשו התנהגותו הייתה ללא כל דופי ואין לחובתו דוחות משמעת. נטען כי הינו אסיר עבודה, עבר קבוצות טיפוליות מגוונות והכל מרוצים מתפקודו. כן נטען כי כלל גורמי הכלא והמחוז המליצו על הוצאתו לחופשה, אך משטרת ישראל מתנגדת להוצאתו לחופשה על בסיסי מידע מודיעיני. נטען כי מדובר בהחלטה לא סבירה ולא ראויה הפוגעת בזכויות היסוד של העותר במידה העולה על הנדרש. נטען כי העותר מעולם לא נחקר בגין המידע ולא נפתח לו תיק. כן נטען כי הסכסוך עליו נסמכת משטרת ישראל אינו קיים ונחתם בעניין זה הסכם סולחה. נטען כי לא ברור כיצד נטען שהעותר הינו דמות דומיננטית בסכסוך מבין כתלי הכלא. כן נטען כי ניתן להורות על הוצאתו לחופשה בתנאים של הרחקה מהכפר ובכפוף להתחייבויות גבוהות.

2

המשיב טוען כי בתאריך 07.03.22 נבחנה בקשת העותר לצאת לחופשה ראשונה על ידי הגורם המוסמך והוחלט לדחותה בשל התנגדות משטרת ישראל. נטען כי אסירים אינם מחזיקים בזכות קנויה לצאת לחופשות וכי לגורם המוסמך מסור שיקול דעת רחב בהקשר זה. בהתאם לפקודה, אסירים המסווגים לקטגוריה ב'1 הם אסירים שכל יציאה שלהם לחופשה מותנית באישור הגורם הרלוונטי וכפופה לתנאים מגבילים שייקבעו. בעת שקילת בקשה לאישור חופשה על המשיב להביא בחשבון גם את מידת הסכנה הנשקפת לציבור ולאסיר במהלך החופשה ולכן יש לקבל את עמדת הגורמים הרלוונטיים בטרם מתן החלטה. בשל היותו של העותר בקטגוריה ב'1 עמדת משטרת ישראל הינה הכרחית ובעלת משקל מיוחד בעת קבלת החלטה בנוגע ליציאה לחופשה. נטען כי משטרת ישראל מתנגדת נחרצות להוצאת העותר לחופשות ובהתאם לעמדתה מדובר בעותר המשויך למשפחת ריאן המעורבת בסכסוך דמים, אשר לווה לא אחת באירועי אלימות שהביאו לפגיעות בנפש ולקורבנות. אך לאחרונה אירע אירוע תקיפה של המשפחה היריבה, מה שמחזק את עוצמת הסכסוך שהינו אלים ונפיץ והעותר הינו דמות דומיננטית בסכסוך. נטען כי בהתאם להערכת גורמי המודיעין במשטרת ישראל לא ניתן לאיין את מסוכנות העותר באמצעות תנאים מגבילים. על כן, נטען כי החלטת המשיב הינה סבירה ולא נפל בה פגם המצדיק התערבות.

דיון והכרעה:

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ואת המסמכים שהוצגו לעיוני הגעתי למסקנה כי אין מקום לקבל את העתירה שכן לא נפל פגם המצדיק התערבות בהחלטת המשיב.

כפי שהובהר על ידי המשיב, גורמי המודיעין מתנגדים ליציאת העותר לחופשה וזאת לאור סכסוך אלים ונפיץ שהעותר הינו דמות דומיננטית בו. לכן לא הומלץ על יציאתו לחופשה בכפר מגוריו, בהעדר אפשרות לאיין את מסוכנותו באמצעות תנאים מגבילים. מעיון בדוחות הידיעה שהועברו לעיוני, בעיקר חוו"ד מס' 21-2289-160, ידיעה 22-0198-969, ידיעה 22-0010-060 ועוד, עולה כי קיימים מידעים עדכניים ורלוונטיים המצביעים על מסוכנות ועל סכסוך קיים, אלים ורלוונטי.

כפי שציין המשיב, לאסיר אין זכות קנויה לצאת לחופשה והחלטה בעניין זה נתונה לשיקול דעתו של הגורם המוסמך אצל המשיב. כמו כן, אין זו דרכו של בית המשפט להתערב בהחלטות הנוגעות ליציאתו של אסיר לחופשה אלא במקרים חריגים, ובהקשר זה לא יחליף בית המשפט את שיקול דעתו של שב"ס בשיקול דעתו שלו [רע"ב 8174/21 שרון רווח נ' שירות בתי הסוהר (29.11.2021); רע"ב 9/12 פלוני נ' מדינת ישראל (4.4.2012)].

נראה כי במקרה זה ערך המשיב את האיזונים הדרושים ושקל את השיקולים הרלוונטיים, ביניהם גם מסוכנות העותר וביטחון הציבור. על כן, לאור המידעים שהוצגו לביהמ"ש, נראה כי בשלב זה לא נפל בהחלטת המשיב פגם המצדיק את התערבות בית המשפט בהתיחס לנושא שנבחן.

עם זאת לא ברור מהמסמכים שהוצגו האם נבחנה האפשרות להוציא את העותר לחופשה בהרחקה משמעותית מכפר מגוריו. ככל שעניין זה לא נבחן ראוי כי יבחן וישקל ע"י הגורמים האמונים על כך וזאת ההקדם אפשרי ובתוך 30 ימים מהיום.

בכפוף להערה לעניין בחינת האפשרות להוצאת העותר לחופשה ביעד מרוחק, העתירה נדחית.

המזכירות תעביר את פסק הדין לצדדים ולעותר באמצעות שב"ס.