1

נוכחים

העותר וב"כ עו"ד חן בן חיים

ב"כ המשיבה - עו"ד רוני כליפה

[פרוטוקול הושמט]

החלטה

מדובר בעתירת אסיר.

עפ"י האמור בעתירה, עצור העותר במעצר עד תום ההליכים. כן צויין בעתירה כי עד לתאריך 30.6.15 שהה העותר בכלא שקמה ובתאריך זה הועבר העותר לכלא דקל ללא כל הסבר או נימוק.

בכלא דקל שהה העותר עד 10.8.15 ומאז הוא שוהה בכלא אוהלי קידר.

לטענת ב"כ העותר, העברתו מכלא שקמה הינה בגדר ענישה. לדבריה, דודתו של העותר, שהינו יתום, מתגוררת באשדוד, ולפיכך העברתו למקום שלא תוכל הדודה להגיע, הינה בגדר פעולה בלתי מידתית.

ב"כ המשיבה מתנגד לבקשה.

2

לדבריו מדובר בעותר ששהה בכלא שקמה עם מעצרו, וביום 1.7.15 הועבר לכלא דקל בשל מידע על מעורבות שלילית בתוך כתלי הכלא, ובהמשך היה העותר מעורב בפעילות שלילית חמורה של תקיפת אסיר אחר, שהביאה להעברתו לכלא אוהלי קידר. בנסיבות האמורות לעיל ביקש ב"כ המשיבה שלא להיעתר לבקשה.

במהלך הדיון בפני הוצג בפני חומר מודיעיני רלבנטי. מעיון בחומר המודיעיני עולה, כי עמדה בפני המשיבה עילה להעברת העותר בין בתי הכלא, וכל זאת כפי שפורט לעיל.

כידוע, השמת אסירים בבתי סוהר שונים הינה החלטה המורכבת משיקולים מקצועיים, והעברת אסיר בין בתי סוהר אינה זכות לה זכאי העותר, אלא היא טובת הנאה הניתנת לאסיר תוך התחשבות במכלול הנסיבות בעניינו ובאיזון בין השמירה על הסדר והמשמעת בכלא לבין רצונות האסיר. (ראה לעניין זה רע"ב 1004/12 פרנסואה אבוטבול נ' שב"ס מיום 12.6.11).

בנסיבות האמורות לעיל, ולאור המפורט בתגובת המשיבה ולאור שפורט בחומר המודיעיני שהוצג בפני, לא מצאתי כי העותר הראה אינדיקציה לכך כי החלטת המשיבה אינה סבירה, וזאת גם אם העברת העותר לכלא אחר, תקשה על דודתו להגיע לביקורים ותסרבל במעט את הגעתו לדיונים בבית המשפט באשקלון.

עוד יצויין כי בתשובת המשיבה לבקשה, צויין כי העותר רשאי להגיש בקשה להעברה בחלוף 3 חודשים מיום העברתו לבית סוהר בו הוא שוהה היום.

בנסיבות האמורות לעיל, העתירה נדחית.

ניתנה והודעה היום ב' אלול תשע"ה, 17/08/2015 במעמד הנוכחים.