1

העותר שפוט ל- 46 חודשי מאסר מאז 13.11.14. אחיו עומד להינשא ביום 0.0.14. העותר ביקש להשתתף בחתונת אחיו ובקשתו נדחתה . מכאן העתירה.

נימוקי התנגדות הגורם המינהלי מבוססים על דו"ח וועדת אלמ"ב לפיו מן העותר נשקפת מסוכנות רבה בתחום האלמ"ב, השפעת החופשה על קרבן העבירה והתקדמותו האיטית בטיפול.

העותר טען בפניי בתגובה כי הוא החליט לעשות שינוי, משתתף בהליך טיפולי ונותן את כל יכולתו להתקדמות בו. הוא טען שאין לזקוף לחובתו את העובדה שכישוריו אינם מאפשרים התקדמות מהירה בטיפול. כמו כן היפנה לפסיקה בעניינים דומים וטען כי את מסוכנתו לטווח הקצר ניתן לאיין ע"י קביעת תנאים מגבילים. עוד טען כי הוא משמש כאב לאחיו ונוכחותו בחתונה חיונית עד מאד.

מנגד חזרה ב"כ המשיבים על נימוקי הגורם המינהלי כפי שהובאו לעיל. כמו כן הגישה לעיוני בהסכמה את החלק החסוי של דו"ח וועדת אלמ"ב, דו"ח מב"ן בו לא הובעה התנגדות לחופשות קצרות וכן דו"ח גורמי טיפול שגם הוא לא המליץ על יציאה לחופשה בשל קיומה של מסוכנות גבוהה.

לאחר עיון ושקילה, ועם כל הצער שבדבר, סבורני כי אין מקום להתערב בהחלטת המשיבים.

2

באתי לידי מסקנה זו לא בשל קצב ההתקדמות האיטי של העותר בטיפול שלא מהווה לטעמי בעל משקל משמעותי כאשר מדובר בחופשה מיוחדת שנקודת האיזון לגביה , בין אינטרסי הצדדים, נוטה, לפי ההלכה הנוהגת, להקל עם אסיר המבקש להשתתף בחופשה מיוחדת.

הקושי המהותי נעוץ באמור בדו"ח החסוי של וועדת אלמ"ב אשר להשפעת החופשה או היציאה , על מצבה הנפשי הקשה של קורבן העבירה אם וכאשר ייודע לה דבר אישור החופשה.

מדובר במתלוננת שלפי כתב האישום בו הורשע העותר, עברה מסכת ייסורים קשה עד מאוד ואשר מצבה הנפשי עדין ושברירי.

לעניין זה לא ניתן פיתרון מצד העותר וספק רב בעיני אם מתקיים פיתרון שכזה כלל.

בנסיבות אלה, ההחלטה שניתנה היא סבירה ואינה עולה על המידה הנדרשת ככל שמדובר בפגיעה בעותר, זאת בהתחשב כי אין עומדת לו זכות מוקנית בדין לחופשה מיוחדת אלא בפריוילגיה בלבד.

אשר על כן נדחית העתירה.

המזכירות תמציא העתק לב"כ הצדדים ולוודא קבלה.

ניתנה היום, ב' חשוון תשע"ה, 26 אוקטובר 2014, בהעדר הצדדים.