1

לפניי עתירת אסיר נגד אי-שחרורו המינהלי. לא ראיתי צורך בתשובה.

שחרור מינהלי אינו מסור לשיקול דעת המשיב, ולפיכך אינו עניין לעתירת אסיר.

הטענה "למה אסירים אחרים משתחררים ואני לא", גם כשהיא מלווה בהצבעה על אסירים מסוימים שהשתחררו לפני העותר, היא טענה כללית וסתמית. אין בה כדי להצביע, אפילו לכאורה, על כשל ביישום הממוחשב של ההסדר החקיקתי לגבי העותר. חזקת התקינות המינהלית, שבענייננו היא מוגברת, נוכח היות ההליך טכני, ממחושב ונטול שיקול דעת; ואשר, למיטב ידיעתי השיפוטית, מעולם לא נסתרה בהקשר זה - מורה שסדר השחרורים נגזר מנתונים פרטניים של האסירים והמאסרים הנוגעים לעניין, אשר העותר מתעלם מהם או אינו מודע להם.

אפילו, תיאורטית, היה אסיר אחר משוחרר בטעות קודם זמנו - ואין בעתירה כל טענה קונקרטית, שלא לומר מבוררת, שכך אירע - לא היה בכך כדי להצדיק שחרור העורר שלא לפי החוק.

לפיכך, כדי שעתירה בנושא זה תצא מגדר עתירת סרק טורדנית - אין די באזכור שחרורם המינהלי של אסירים אחרים לפני העותר. אין די גם בהפניה לפרטיו של אסיר מסוים שהשתחרר כאמור. יש להראות, בצירוף כל הנתונים הנוגעים לעניין, שהעותר לא שוחרר למרות שהיה זכאי לשחרור מינהלי לפי נתוניו-הוא, בהשוואה למכלול נתוניהם של אחרים מסוימים ששוחררו, ובשים לב לנתוני הכליאה הרלבנטיים. מובן כי נדרש מיצוי הליך מינהלי, לאיסוף נתונים אלה, בטרם הגשת עתירה.

טעמים אישיים, לרבות בזיקה לקורונה, לחלוטין אינם ממן העניין לגבי שחרור מינהלי.

מדובר, אפוא, בעתירה טורדנית. למרבה הצער, מדובר ב"טרנד" המייצר למשיב ולביהמ"ש טורדנות בסיטונות. לפיכך, העתירה נמחקת בזה על הסף.

לפנים משורת הדין, האגרה תוחזר לעותר.

2

ניתנה היום, כ"ט טבת תשפ"א, 13 ינואר 2021, בהיעדר הצדדים.