1

האסיר הגיש עתירה בה ביקש שביהמ"ש יורה לתת לו "מקלט מדיני".

בהמשך ועוד בטרם הדיון, הגיש העותר בקשה להעביר את התיק לטיפולו של מותב אחר.

הבקשה לא נומקה ואף לא צויין כי הבקשה הינה בקשה לפסילה, אף על פי כן הועברה לתגובת ב"כ המשיבה.

המשיבה הגישה בקשה למחיקה על הסף, בטענה שאין מדובר בסעד שהוא בסמכותו של ביהמ"ש הדן לפי סעיף 62 א' לפק' בתי הסוהר [נוסח חדש] תשל"ב - 1971.

המשיבה הגיבה לבקשה להעברת התיק למותב אחר, היא מתנגדת לבקשה. טוענת כי המדובר בבקשה לקונית לא מפורטת ואיננה מגלה טענה או עילה מאלה הקבועות בחוק.

לאחר שבחנתי את הבקשה, ואת נימוקי התגובה, לא מצאתי שום נימוק המצדיק העברת התיק למותב אחר, וודאי לא נימוק המצדיק פסילה. העותר אומנם הגיש עשרות בקשות כאשר בחלק ניכר מהם מבוקש סעד שאינו בסמכותו של ביהמ"ש המנהלי הדן על פי הוראות פק' בתי הסוהר, אך כל עתירה נדונה לגופה וניתנה החלטה מנומקת בהתאם לנימוקים בכל עתירה ועתירה.

אין כל חשש לשיקולים זרים או חשש למשוא פנים, לפיכך הבקשה נדחית.

2

באשר לעתירה עצמה בה הסעד המבוקש הוא "מקלט מדיני", הסעד המבוקש הוא אכן אינו בסמכותו של ביהמ"ש. העותר הינו תושב הכפר סאוויה בנפת שכם ברשות הפלסטינית, מוחזק במעצר כעצור עד תום ההליכים מיום 6/11/19, ריצה עד כה 5 עונשי מאסר, העתירה אינה מתייחסת לתנאי מאסרו או מעצרו, והסעד אותו הוא מבקש איננו יכול להינתן במסגרת "עתירת אסיר".

לפיכך אני מורה על מחיקת העתירה.

בנסיבות העניין, לא מצאתי הצדקה לפטור מאגרה במיוחד לאור העובדה שבתנועות הכספיות של העותר ישנם הפקדות שוטפות לחשבון בסכומים גבוהים שמבצע העותר במרכז המכר.

לפיכך הבקשה לפטור מאגרה, נדחית.

ניתן היום, י' תמוז תש"פ, 02 יולי 2020, בהעדר הצדדים.